האלכוהול עולה לראש

האלכוהול עולה לראש – נהיגה בשכרות

אחת העבירות החמורות שבחוקי התעבורה שהעסיקה רבות בשנים האחרונות את בתי המשפט היא עבירת הנהיגה בשכרות. נהיגה בשכרות

נזכיר כי המחוקק ראה בחומרה את ביצוע עבירת הנהיגה בשכרות וקבע בצידה עונש מיזערי של פסילת רשיון בת שנתיים ימים.

המורשע בעבירה שכזו צפוי לעונש מינימאלי של פסילת רשיון בת שנתיים בנוסף לעונשים אחרים בצד עונש זה , של קנס כספי, פסילת רשיון על תנאי ובמקרים החמורים אף מאסר.

הענישה המחמירה שנקבעה בצד עבירה זו גררה נאשמים ובאי כוחם למאבקים עיקשים על כל צעד ושעל. בין היתר נאבקו נאשמים בבתי המשפט על שאלת אמינותו של מכשיר מדידת האלכוהול (“הינשוף”) והביאו את בתי המשפט לקביעה כי סף המדידה יקבע ל-290 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אחד של אויר נשוף ( וזאת בניגוד לרף של 240 שנקבע בתקנות התעבורה) . המאבקים התנהלו סביב שאלת חובת כיולו של המכשיר וכיולם של בלוני הגז באמצעותם מכיילים את מכשירי הינשוף, וסביב עוד שאלות רבות אחרות הנוגעות להליכי מעצר חשודים בנהיגה בשכרות והליכי בדיקת האלכוהול בגופם.

לאחרונה נדון בבית המשפט העליון ערעור שהגישה המדינה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מחוז מרכז ( השופט אחיקם סטולר) בעניינו של אפריים ארביב.

מדובר בנהג אשר הואשם בנהיגה בשכרות בכך שבבדיקת מכשיר הינשוף נמצאה בגופו כמות של 505 מיקרוגרם ללליטר אויר נשוף, כמות העולה על פי שנים מהכמות המירבית המותרת על פי החוק.

בבית המשפט לתעבורה נקבע כי התביעה לא הוכיחה כי בדיקת האלכוהול במכשיר הינשוץ צלחה את כל התנאים שנקבעו בחוק. יחד עם זאת, הרשיע בית המשפט לתעבורה את הנאשם בעבירה השכרות מכח היותו תחת השפעת אלכוהול.

בית המשפט קבע כי התביעה לא הוכיחה את היותו של הנאשם שיכור מכוח תוצאות בדיקת הנשיפה באמצעות מכשיר הינשוף. יחד עם זאת, על היותו של נהג שיכור ניתן היה ללמוד לא רק על פי ריכוז האלכוהול בגופו אלא גם עקב היותו נתון תחת השפעת משקה משכר.הנאשם הואשם בעבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה הקובע את העבירה של נהיגה בשכרות. לצורך הגדרת “שיכור” מפנה הסעיף לסעיף 64 לפקודה בו מפורטות ארבע חלופות של נהיגה בשכרות, כאשר החלופה הרביעית מגדירה כי שיכור הינו גם מי שנתון תחת השפעת משקאות משכרים. משהואשם הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה הרי שעבירה זו טומנת בחובה שכרות מכוח כל אחת מהחלופות הקבועות בהגדרה בסעיף 64ב לפקודה. בהמשך קבע בית המשפט לתעבורה בהתאם לפסיקת בית המשדפט העליון כי ניתן לקבוע ממצאים של נהיגה בשכרות בהסתמך על התרשמות סובייקטיבית גם בלא ממצאים מדעיים, הינו- גם ללא תוצאות בדיקת הינשוף.

בית המשפט קבע כי שוכנע מעבר לספק סביר בכך שהמערער היה שיכור על פי התנהגותו, ולפיכך הרשיעו בעבירה של נהיגה בשכרות בהיותו נתון תחת השפעת משקאות משכרים לפי סעיף 62(3) לפקודה, היינו , בנהיגה בשכרות

בית המשפט קבע כי הראיות שהוצגו בפניו מצביעות באופן חד משמעי על כך שהנאשם היה נתון תחת השפעת משקאות משכרים בעת נהיגתו. בעמידתו לא היה יציב, בהליכה על קו התנדנד והלך ב”זיגזג”. את מבחן הבאת אצבע לאף בעיניים עצומות ביצע באופן לקוי בכך שתפש את כל פרצופו עם כף היד, מפיו נדף ריח אלכוהול והתנהגותו הייתה רדומה , הנאשם עצמו הודה כי שתה שתי כוסות של וודקה עם רד בול במועדון לפני הנהיגה.

בערעורו לבית המשפט המחוזי , טען המערער כי אין מחלוקת שניתן להרשיע אדם בנהיגה בשכרות גם מכוח התנהגות וללא בדיקה מדעית, אולם יש לעשות זאת במשנה זהירות, שכן המדובר בהתרשמות סובייקטיבית של השוטר. במקרה שכזה יש להביא לידיעת הנאשם, כי הוא נחשד לאור ממצאים אלה וזאת כדי שיוכל לסתור אותם בדרכים אחרות לרבות באמצעות בדיקת מעבדה הקובעת את ריכוז האלכוהול בדמו.

בית המשפט המחוזי סבר שכאשר מדובר בבדיקת מאפיינים על סיכוניה, משמעותה ותוצאתה העונשית, קמה חובה על השוטר להסביר לנהג את המשמעות המשפטית הנובעת מהעובדה שכָשל בבדיקת המאפיינים לרבות העובדה שהוא יכול לנסות ולסתור את חזקת השכרות בכך שיבצע בדיקת מעבדה. לפיכך קבע בית המשפט שעל המשטרה ליידע חשוד במצב המשפטי לפיו יחשב שיכור אלא אם יָראה בבדיקת מעבדה שריכוז האלכוהול בדמו,נמוך מהסף שנקבע בתקנות התעבורה.

מאחר ולמערער שבפניו לא נמסרה מיד תוצאת בדיקת המאפיינים והוא נחשף לה רק לאחר שהוגש כתב אישום וראה את חומר החקירה בתיק. ואם תוצאת הבדיקה לא נמסרה לו בודאי ובוודאי שלא הוסברה לו המשמעות המשפטית של הבדיקה וכן כי הוא יכול לנסות ולסתור את החזקה אם יבצע בדיקת מעבדה.

אי לזאת זיכה בית המשפט המחוזי את הנאשם מאשמה זו.

המדינה ערערה לבית המשפט העליון שלאחר מספר ישיבות ודין ודברים עם הצדדים לערעור קבע כי לכתב האישום יתווסף הכיתוב:
” לידיעתך: כלל בדיקות השכרות שנעשו לך ובכלל זה בדיקת המאפיינים עשויות לשמש כראיה נגדך לצורך הוכחת אשמתך בעבירות המיוחסות ”

כמו כן נקבע כי לאחר שחשוד יבדק בבדיקת שכרות יתווסף לכתב האישום המשפט הבא:
” עם קבלת כתב אישום זה, באפשרותך להיוועץ עם עורך דין בדבר המשמעויות המשפטיות של כתב האישום ”

תוקפן של הוראות אלו יחל ביום 18.5.13

עם כל הכבוד הראוי, אין הח”מ סבור כי תיקונים אילו לכתב האישום יביאו לשינוי בהבנת הנאשם לגבי המצב המשפטי בו הוא מצוי.

משרדנו הממוקם במגדל התאומים ברמת גן מטפל בתיקי תעבורה נהיגה בשכרות, ותיקי תעבורה מכל סוג, בתל-אביב, רמת-גן, חיפה, ירושליים, באר-שבע, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ. צור קשר עוד היום לקבלת מידע ויעוץ מקצועי 03-7169977