תאונות דרכים – עצה שווה זהב
הזכות להיוועץ בעורך דין בטרם חקירה שלאחר תאונת דרכים
חלק לא מבוטל מהאישומים הפליליים, ובעיקר אישומי התעבורה, מסתיימים בהרשעה בבתי המשפט המתבססת על הודאה שמסר הנאשם לאיש חוק, בדרך כלל שוטר, שהגיע למקום האירוע או שחקר את החשוד במשטרה. באירועי תאונות דרכים מגיעים חוקרי משטרה או בוחני תנועה למקום האירוע, ואם החשוד הובהל לבית החולים, הם ממהרים לשם כדי לגבות ממנו הודאה.
רוב החשודים לא היו מעורבים באירועים תעבורתיים בעברם ואינם מודעים לזכויותיהם.
עקב פסיקות בית המשפט העליון מהשנים האחרונות, כשחוקרי המשטרה פונים לחשודים ומבקשים לחקור אותם, הם מקפידים בדרך כלל להזהיר אותם כי הם חשודים בביצוע עבירות תעבורתיות או פליליות, וברוב המקרים מודיעים להם אחרי כן שיש להם זכות להיוועץ בעורך דין. אך בשעת חקירה המתבצעת סמוך לאירוע, לעתים אף בשעות הקטנות של הלילה, חשודים רבים סבורים כי הם יכולים למסור את גרסתם ולהיחקר ללא כל ייעוץ. רוב החשודים בטוחים, כי אם יספרו לחוקר את גרסתם הוא יניח להם לנפשם, ישתכנע בצדקתם וינקה אותם מכל אשמה. אי לכך הם בטוחים כי אינם זקוקים לייעוץ מעורך דין המתמחה באותו תחום. וכאן טעותם.
אל מול אותם חשודים מתייצבים חוקרי משטרה מנוסים, היודעים היטב את כוחה של המילה הכתובה בהודאתו של חשוד. חשודים אינם מודעים לעוצמתן של ההודאות שהן מוסרים ולכוחן הראייתי. לעתים ניסוח של משפט אחד שנאמר על ידי החשוד, או אף מילה אחת, עלולים לחרוץ את גורלו לחובתו בבית המשפט.
לפקח על הליך החקירה
מחובתן של רשויות החקירה ליידע את החשוד באשר לזכותו להיוועץ בעורך דין. בית המשפט העליון כתב, כי אין חולק שזכות ההיוועצות בעורך דין בכל שלבי החקירה היא זכות מרכזית בהליך הפלילי. רציונאל אחד העומד בבסיסה של הזכות הוא הרצון לאפשר לעורך הדין ליידע את הנחקר בדבר זכויותיו, ובמיוחד זכותו שלא לומר דבר בחקירה, אולם קיים לה רציונאל מרכזי נוסף, והוא יכולתו של עורך הדין להוות גורם מפקח על תקינות החקירה ועל אמינות הראיות המושגות בה, ובמיוחד מניעת הודאות שווא. אמנם, קובע בית המשפט העליון, זכות ההיוועצות אינה מוחלטת, וקיימות מגבלות שונות למימושה, במיוחד בכל הנוגע לעבירות ביטחוניות, אך אין במגבלות אלו עצמן כדי לפגוע בחובת הרשות החוקרת ליידע את הנחקר בדבר זכויותיו, גם אם זכויותיו מוגבלות. ראוי שרשויות החקירה כולן יהיו מודעות לחשיבות היידוע של נחקרים בדבר זכויותיהם ולמשמעות של אי יידועם בכל הנוגע למשקלן של ההודעות כראיות במשפט הפלילי. אם כן, יש להבהיר כי יידוע חשודים בזכותם להיוועץ אינה מן הפה אל החוץ, ויש לאפשר להם את מלוא המרחב לממש זכות זו.
בית המשפט העליון אף הדגיש, כי במקרים שבהם נעצר חשוד, זכותו היסודית היא להיפגש עם עו”ד. מכאן נגזרת זכותו לקבל הודעה על קיומה של זכות זו, ועל הרשויות מוטלת החובה להודיע על כך לעצור. מי שאינו מודע לקיומה, לא יוכל לנסות לממשה. במיוחד כך הוא כאשר האדם נעצר ונפשו טרודה, והוא עשוי שלא לדעת כיצד עליו לנהוג ומה עליו לעשות. אשר על כן מחויבות הרשויות להודיע לו על זכותו להיפגש עם עורך דין.
הפרה של זכות ההיוועצות
למרות חובת היידוע, הרי שדיו רב נשפך בפסקי דין ובהחלטות שיפוטיות באשר להפרות של זכות ההיוועצות. ככל שעובר הזמן, דומה כי רשויות החקירה אינן מפנימות, או אולי אינן חפצות להפנים, חשיבותה של זכות זו. אין די בהקראה חטופה של זכויות הנאשם בפתח גביית הודאתו, אלא צריך לקבל ולתעד את תגובתו הספציפית להצעה להיוועץ בעורך דין.
במערכת המשפט הצבאי נפתר עניין זה בנוהל המשטרה הצבאית החוקרת, לפיו בהיעדר מניעה מיוחדת, פועל החוקר כדי לקשר את החשוד עם עורך דינו בטלפון בתחילת החקירה, ואם אין לו עורך דין – עם סניגור צבאי תורן. נוהל זה פועל זה שנים בלא כל בעיה, ובלי שיש בו כדי לעכב את החקירה או לפגוע בה באופן כלשהו.
לו היה מיושם נוהל כזה גם בחקירותיה של משטרת ישראל, יישומו היה עוזר לרשויות לאכוף את החוק על עצמן, ובכך מונע מהן להידרש למאמצים ולשעות עבודה רבות המושקעות בבירור הפרטים שאירעו בחקירה מסוימת ובמתן תגובה בערכאות שיפוטיות לטענות של הפרת זכות ההיוועצות, וכן מונע מהן להסתכן בפסילת ראיות שהושגו בשל חריגה מהנוהל. חשוב יותר, נוהל כגון זה יביא לשמירה על זכותו של החשוד, העומד במצב של נחיתות ובידוד אל מול גורמי חקירה מנוסים, באין גורם כלשהו העשוי לאזן את המצב ולהסביר לו את זכויותיו באופן בלתי תלוי.
אם כן, ייטיבו לעשות חשודים אם יבקשו לעכב את חקירתם ולהיוועץ בעורך דין טרם מסירת גרסתם לאירוע. במקרים רבים עצה טובה עשויה לקבוע את ההבדל בין הרשעה לזיכוי.
* מומחה למשפט תעבורה.
טיזר
בית המשפט העליון הדגיש, כי במקרים שבהם נעצר חשוד, זכותו היסודית היא להיפגש עם עו”ד. מכאן נגזרת זכותו לקבל הודעה על קיומה של זכות זו, ועל הרשויות מוטלת החובה להודיע על כך לעצור. במיוחד כך הוא כאשר האדם נעצר ונפשו טרודה, והוא עשוי שלא לדעת כיצד עליו לנהוג ומה עליו לעשות
משרד עורך דין תעבורה שי גלעד מטפל בתיקי תעבורה כולל עברות תעבורה על מהירות מופרזת, נהיגה בשיכרות, תאונות דרכים, פסילת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שלילה על נקודות וכל תיקי תעבורה הדורשים עורך-דין מתמחה בבתי משפט לתעבורה, בתל אביב, חיפה, באר שבע, נתניה, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ.
משרד עורך דין תעבורה שי גלעד ממוקם ברמת גן, ברח’ ז’בוטינסקי 33 , מגדל התאומים 1, המצוי באחד מצירי התנועה הראשיים במדינת ישראל ונגיש מכל מקום בארץ. צור קשר עוד היום לקבלת מידע ויעוץ מקצועי 03-7169977