מהו המשקל הכולל המותר והמטען המורשה

המשקל הכולל המותר והמטען המורשה

תקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה קובעת כי המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רישיון הרכב והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות התעבורה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר.
המשקל המותר לכלי רכב שונים מפורט בתקנה 314 לתקנות התעבורה.

היה ושוטר מצא כי משקלו הכולל של הרכב עולה על 25% מהמשקל המותר , רשאי הוא ליטול את רשיונו של הנהג ולהפנותו לשימוע בפני קצין משטרה שלזה יש סמכות לפסול את רשיון הנהיגה של הנהג לשלושים יום.

כמו כן קובעת פקודת התעבורה כי אם מצא שוטר, לאחר שקילתו של רכב מסחרי, כי הוביל אדם מטען ברכב כאשר משקלו הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולה על המשקל הכולל המותר לפי רישיון הרכב, רשאי הוא למסור לנהג הודעה האוסרת את השימוש ברכב (להלן – הודעת איסור שימוש) לתקופה של 30 ימים, ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי סעיף הוראת סעיף 57ג לפקודת התעבורה – לתקופה של 60 ימים, וליטול את רישיון הרכב.

למרות האמור לעיל, קבע המחוקק כי חריגה עד 10% מהמשקל הכולל תגרור ברירת משפט של 500 ₪ ואילו חריגה בין 10% ל-15% תגרור ברירת משפט של 1,000 ₪ ללא סמכות השבתת הרכב ואולם מעל 15% יזומן הנהג לדין והסנקציות המנהליות של פסילת רישיון הנהיגה והשבתת הרכב תופעלנה בשיקול הדעת של קצין משטרה.

overloaded truck

מעשה שהיה

הנאשם נהג ברכב משא רכין (להלן – “הגורר”), והוביל בו מטען, כשמשקלו הכולל של הגורר 38,150 ק”ג, עולה על המשקל המותר של הגורר שהוא 32,000 ק”ג.

בעקבות ביצוע העבירה הנטענת נערך לנהג שימוע שבסופו החליט השוטר להשבית את הגורר, וכן את העגלה (להלן – “הגרור”), אשר היה מחובר לגורר בעת ביצוע העבירה.
בעקבות החלטת השוטר, הגישה חברה ההובלה שהיא היא בעלת הגורר והגרור הבקשה לבית המשפט בה ביקשה להורות על ביטול ההשבתה.

בין היתר , טענה בעלת הגורר והגרור כי על פי השקילה שביצע השוטר , החריגה שבגורר היא אמנם 18% מעל המשקל המותר אך החריגה בגרור היא של 10% ועל כן לא קמה לשוטר סמכות להשבית את הגרור.

זאת ועוד, לטענת החברה ,מדובר ברכב מחובר, יש להתייחס אל הגורר והגרור כמקשה אחת, כרכב מחובר, והחריגה הכוללת של הרכב המחובר לפי השקילה שערכה המשטרה היא 14%, כך שאין כלל סמכות השבתה של הרכב המחובר, ולא ניתן היה להשבית לא את הגורר ולא את הגרור.

כמו כן הצביעה החברה על כך שמהמשקל הנמדד יש להוריד 2% בשל סטיה אפשרית של המאזניים, כפי שכתוב במסמכי השקילה.

לעומתה טענה המדינה כי די בכך שאחד מכלי הרכב חרג מעל 15% מהמשקל המותר כדי שתקום לשוטר סמכות להשבתת הגרור והגרור גם יחד.

בית המשפט סקר את פסיקת בתי המשפט המחוזיים וסיכם כי על פי פסיקתם הקיימת לעת הזו, כאשר המשקל החורג מעל 15% הוא רק בגורר, יש להשבית רק את הגורר.

אך כאשר החריגה במשקל היא רק בגרור יש קיימות גישות סותרות: האחת לפיה ניתן להשבית רק את הגרור והשנייה לפיה ניתן להשבית גם את הגורר.

כך גישה אחת קובעת כי המדינה אינה יכולה לאחוז בחבל בשני קצותיו: מחד גיסא להתייחס לגורר ולגרור כאל שני כלי רכב נפרדים לצורך שקילתם, כך שדי בכך שאחד מהם חרג מהמשקל המותר ביותר מ- 15% כדי להצדיק את ההשבתה, ומאידך גיסא להתייחס לגורר ולגורר כאל כלי רכב אחד לעניין השבתתם, כך שהשבתת הגרור מובילה מאליה להשבתת הגורר, אף אם זה לא חרג ממשקלו.

לעומתה גישה אחרת קובעת שהובלה של מטען על ידי אדם אינה מתבצעת באמצעות גרור בלבד, אלא באמצעות הגורר והגרור גם יחד, בלעדי הגורר, ובלעדי חיבורו אל הגרור והסעתו, לא יכולה לקום העבירה, ולא יכולה לקום הסמכות להשבתה. ההובלה של המטען הינה תוך שילוב הפעולות המבוצעות באמצעות המשאית (הגורר) והגרור. הצמצום של הפרשנות לאותו כלי רכב אשר המשקל הכולל שלו בלבד היה מעבר למותר, אינו מתיישב עם ההקשר האמור, וגם אינו מתיישב עם תכלית החיקוק.

בית המשפט פסק כי כל עוד יש מחלוקת בפסיקת בתי המשפט המחוזיים, וכל עוד בית המשפט העליון לא אמר את דברו, ישנה הצדקה לנקוט בפרשנות המקלה עם החברה.

אי לזאת, ומאחר שבגרור לא היתה חריגה של 15% מהמשקל המותר הורה בית המשפט על ביטול ההשבתה שניתן לרכב הגרור.

משרדנו הממוקם במגדל התאומים ברמת גן, מטפל בתיקי תעבורה כולל עברות תעבורה על מהירות מופרזת, נהיגה בשיכרות, תאונות דרכים, פסילת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שלילה על נקודות וכל תיקי תעבורה הדורשים עורך-דין מתמחה בבתי משפט לתעבורה, בתל אביב, חיפה, באר שבע, נתניה, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ.

משרדנו יכול לעזור: 03-7169977