סטיה בחוסר רשלנות – עו”ד שי גלעד
מחקרים רבים חושפים כי במרבית תאונות הדרכים, טעויות הנהגים נגרמות בחלקן המכריע בשל “גורם אנושי”. אותו גורם אנושי מכיל אספקטים קוגניטיביים, רגשיים ויכולות מוטוריות שונות. ממצאים רבים מצביעים כי ליקויים מסוימים עשויים להעיב ולפגום
כאשר נהג סוטה מנתיב נסיעתו וגורם לתאונת דרכים חל לגביו “כלל הדרך” . זהו אותו כלל שקבע כבר לפני שנים בית המשפט העליון ולפיו נקבע כי רכב אינו סוטה או מאבד שליטה ללא סיבה וכי חזקה היא שהנהג הוא שהתרשל ולמעשה נטל ההוכחה כי לא התרשל רובץ לפתחו של הנהג.
במילים אחרות, נהג שנמצא סוטה מנתיב נסיעתו, ימצא בדרך כלל אשם בתאונה שנגרמה עקב סטייה זו אלא אם יוכיח במידת ההוכחה הראויה כי סטייתו נגרמה על ידי גורם אחר שאינו בשליטתו וכי מלכתחילה לא הכניס עצמו בנהיגה רשלנות או לא חוקית למצב בו גורם אחר גרם לסטייתו.
מעשה שהיה כך היה
בכתב אישום שהוגש לבית המשפט לתעבורה , הואשם הנאשם כי נהג ברכבו ברשלנות , סטה עם רכבו בחדות ימינה ופגע באופנוע שנסע מימינו. כתוצאה מהתאונה נחבל רוכב האופנוע חבלות של ממש קשות מאוד בדמות חבלת ראש קשה עם שברים מרובים בחלקי הגוף השונים והיה מורדם ומונשם בבית חולים לתקופה ארוכה.
למעשה טענת ההגנה היחידה של הנאשם הייתה כי סטה משום שרכב מסוג מונית פגע בדופן שמאלי אחורי של רכבו וגרם לו לסטייה לא רצונית.
גרסתו הראשונית של נאשם כלל לא כללה טענה כי סטה עקב פגיעה מאחור של רכב אחר ורק לאחר שראה סרטון מצלמות אבטחה , העלה השערה כי מונית שפגעה בו מאחור גרמה לסטייתו.
לחיזוק עמדתו של כל צד, הביאו התביעה וההגנה חוות דעת של מומחים. בית המשפט קובע כי מצפיה בסרטון אומנם לא ניתן להבחין כי היה מגע בין רכב הנאשם לרכב המונית, כנטען. ברם, בעזרת מומחי הצדדים ניתן ללמוד כי קיימות אינדיקציות המעידות פוזיטיבית על אפשרות זו.
בית המשפט חזר וצפה בסרטון וקבע כי לא ניתן לקבוע כי היה מגע בין המונית לבין רכב הנאשם אך ניתן לקבוע כי הנאשם סטה באופן חד מיד עם התקרבותה של המונית ומיד עם סטיית הנאשם ,המונית גם היא סטתה אל עבר הנתיב השמאלי על אף שמגמתו של נהג המונית הייתה לעבור אל עבר הנתיב הימני.
על מנת להשלים את התמונה מצופה כי אם אכן היה מגע בין המונית לבין רכב הנאשם, אמורים היו להבחין במכה או שפשוף ברכבו של הנאשם בחלק האחורי שמאלי.
בתמונה אותה צילם הבוחן המשטרתי את חלקו האחורי של רכב הנאשם, ניתן להבחין בשפשוף משמעותי בצבע זהה לצבע המונית אשר נמצא על גבי הכנף האחורית שמאלית בסמוך לדלת אחורית שמאלית של רכב הנאשם. הבוחן המשטרתי קבע כי מדובר במכה ישנה משום שאין עליה ניגוב אבק, אך בית המשפט דחה את מסקנות הבוחן בעניין זה שכן קבע שהטענה לא נבחנה כראוי על ידי הבוחן , לא צולמה הפגיעה ממרחק קרוב ואין התייחסות רצינית לטענה זו של הנאשם.
בית המשפט תוקף את קביעת הבוחן בעניין זה וקובע כי במקרה זה מצופה היה מבוחן מיומן שיזהה את הטענה ויבחן את המכה מצד שמאל של רכב הנאשם באופן שאינו מותיר ספק לגבי תיקוף המכה.
דברים אלו מתווספים לכך שלא נעשה ניסיון לאתר את המונית, ולמעשה הבוחן המשטרתי מצא שלא לחקור כלל אפשרות של פגיעה או מעורבות של המונית באירוע, ממילא אם היה מתעד את המכה ברכב הנאשם באופן שבית המשפט יכול היה להתרשם ולקבוע באופן וודאי שלא המונית היא זו שגרמה לסטייתו , היה מסייע לבחינת התאונה על ידי בית המשפט . איתור המונית, חקירת נהגה ובחינת המונית עצמה מבחינת הפגיעות בה, היו יכולים לסייע בבחינת שאלת האחריות לתאונה , דבר שלא נעשה.
מבחינתו של בית המשפט, במחדל זה יש לחזק ולהוסיף נדבך נוסף לגרסת ההגנה בקשר לאופן התרחשות התאונה.
בנוסף, הוכיח הנאשם כי מדובר ברכב ליסינג אשר הגיע לידיו חודש לפני התאונה וכי הביא ראיות לכך שבעת קבלת הרכב על ידו, לא נמצאו פגיעות ברכב , לפחות לא אותה פגיעה בכנף שמאלית אחורית, אותה פגיעה המיוחסת למונית שנטען שגרמה לסטייתו של הנאשם.
משנקבע כי גרסת ההגנה לתאונה היא גרסה מסתברת בנסיבות הראיות הקיימות בתיק , נותר לבחון האם להרשיע את הנאשם באחריות לתאונה שעה שרכב אלמוני סטה לעברו פגע ברכבו וכתוצאה מכך הנאשם סטה לימין ופגע במעורב.
כאשר נהג מכניס את עצמו למצב מסוכן, קרי, נוהג במהירות מופרזת וקיצונית, עובר על חוקי התנועה באופן שיוצר סיכון כלפי המשתמשים אחרים בדרך, או אז, לא משנה באיזו פעולה נקט על מנת לצאת מהמצב אותו הכניס הוא את עצמו אף אם בחוסר תשומת לב, בית המשפט ירשיעו.
ברם, כאשר לא הנהג הוא שהכניס את עצמו למצב המסוכן, אלא נהג אחר כפי שקרה במקרה דנן, הרי שאז פעולתו של הנאשם במקרה זה אשר סטה ימינה בעקבות פגיעה ברכבו על ידי נהג אחר באופן שלא הנאשם תרם לפגיעה זו, הרי שהאחריות צריכה לרבוץ לפתחו של הנהג אשר החל בשרשרת ההתרחשויות שהביאו בסופו של יום לפגיעה במעורב .
מסקנות והכרעה
במצב דברים כזה, בשעת דחק של מילכוד, אין מדקדקים עם נהג, שלא נותרה לו בחירה חופשית לפעולה שקולה, גם כאשר המעשה שעשה, בכורח הנסיבות ובהחלטה רגעית, לא היה בו למנוע את התאונה, שהבסיס לה הונח על-ידי המזיק הראשון.
קנה-המידה לפיו נבחנת התנהגותו של נהג הנקלע לתוך מצב פתאומי שונה מזה שלפיו נבחן נהג הנקלע לתוך מצב מסוכן שאינו מפתיע, והמותיר בידו זמן תגובה שדי בו כדי להתחמק מן המצב הזה.
לאור כל האמור, משהוכח שקיימת האפשרות כי סטיית הנאשם נגרמה בשל תגובה אינסטינקטיבית למצב מסוכן שיצר נהג אחר, לא ניתן לקבוע שהנאשם התרשל עת הגיב בסטייה ימינה ולפיכך זוכה מהאשמה .
משרדנו הממוקם במגדל התאומים ברמת גן, מטפל בתיקי תעבורה כולל עברות תעבורה על מהירות מופרזת, נהיגה בשיכרות, תאונות דרכים, פסילת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שלילה על נקודות וכל תיקי תעבורה הדורשים עורך-דין מתמחה בבתי משפט לתעבורה, בתל אביב, חיפה, באר שבע, נתניה, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ.
משרדנו יכול לעזור: 03-7169977