יצאת צדיק – חובת ציות לשוטר
חובת הציות לשוטר אינה מוחלטת
תקנות התעבורה קובעות, כי עובר דרך חייב לציית להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג”א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה. עוד קובעות התקנות, כי הציות הוא כאמור חובה, אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בעניין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך.
במילים אחרות, התקנות קובעות חובת ציות לשוטר גם אם הן בניגוד להוראות חוקיות אחרות, היינו הוראת השוטר גוברת. יתרה מזו, בניגוד לרוב המכריע של הוראות החיקוק בחוקי התעבורה, תקנה זו מתייחסת לעובר דרך ולא רק לנהג, היינו חובת הציות חלה גם על המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה, או לכל מטרה אחרת. ואולם חובת הציות להוראת השוטר אינה מוחלטת.
מעשים שהיו
נהג עצר את רכבו בנתיבו הימני של כביש היציאה מירושלים, לפני הצומת, כדי לאפשר לאישה לרדת מרכבו. לאחר שירדה עבר הנהג את כל הנתיבים, מעברו הימני של הכביש לעברו השמאלי, ונעמד באלכסון בנתיב הפונה שמאלה, מעבר לקו העצירה. באותה העת דלק אור ירוק ברמזור לכלי הרכב אשר נכנסו אל תוך העיר. שוטרת פנתה לנהג והורתה לו לא לפנות שמאלה כפי שחפץ, לכיוון גבעת שאול, אלא להמשיך ישר לכיוון היציאה מן העיר. בהתחלף הרמזור פנה הנהג שמאלה ולא ציית להוראתה של השוטרת.
נגד הנהג הוגש כתב אישום בעבירה של אי ציות להוראות שוטר במדים. הכרעת הדין בבית המשפט לתעבורה בערכאה הראשונה התבססה על עדות השוטרת ועדות הנהג, אשר טען כי לא המשיך בנסיעה ישר מכיוון שהוראתה של השוטרת היתה לא הגיונית, לא חוקית, ובהתחשב באופי התנועה, גם בלתי אפשרית. בית המשפט לתעבורה הרשיע את הנהג במיוחס לו והשית עליו עונשים של פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.
בית המשפט המחוזי שאליו הוגש הערעור קיבל את הערעור וזיכה את הנהג מהאשמה. בית המשפט לתעבורה קבע, כי ברי שהשוטרת כעסה על הנהג אשר המרה את פיה ונפגעה אישית מהתנהגותו. על כן נתנה לו הדו”ח הנדון על עבירה של אי ציות להוראותיה. השוטרת לא עשתה כן בגלל הסיכון התעבורתי שיצר הנהג, והוראתה לא נועדה למנוע סיכון כזה.
התקנה מחייבת עובר דרך לציית להוראת שוטר, והציות נדרש בעניינם של סדרי התנועה. הוראותיהם של בעלי התפקידים נועדו להסדיר את מצב התנועה ולמנוע סיכונים תעבורתיים בהתחשב בתנאיו הספציפיים של השטח. לפיכך יש לציית להוראותיהם של מי שעושים מלאכתם נאמנה ולעתים קרובות תוך סיכון עצמי. עם זאת, אין להטיל חובת ציות כאשר ההוראות מוטלות ממניעים אישיים גרידא, כבענייננו. אילולא “חתך” המערער את נתיבי הכביש בחדות שמאלה, והיה משתלב כראוי בנתיב הנסיעה השמאלי לגבעת שאול, לא היתה מורה לו השוטרת לנסוע ישר, שכן הדבר לא היה נחוץ. אלא שהשוטרת נפגעה מגישתו של הנהג, ומשכך נתנה לו דו”ח. ברור כי אין מדובר בעניין של סדרי תנועה תקינים, וכי הוראה כאמור לא היתה מחויבת מכורח המציאות.
בעניין אחר חזר וקבע בית המשפט לתעבורה, כי מקובלת עליו הטענה שהוראות שוטר או אותות הניתנים על ידו נוגעים לעניין שבסדרי תנועה, אך לא לכל עניין שבעולם. לעתים יש לקבוע הסדרי תנועה מיוחדים, אם בשל אירוע בדרך ואם בשל שינוי המתחייב בשל עניין ביטחוני, בטיחותי וכיוצא באלה. הצבת שוטר למען הסדרת התנועה בדרך מתחייבת לעיתים בלי להמתין לקביעת הסדרי תנועה ותמרורים, כקבוע בתקנות. אך במה דברים אמורים?בעניינים שבסדרי תנועה ובטיחותה, ובשינויים בכללי ההתנהגות של עוברי הדרך – נוהגי רכב והולכי רגל. התקנה המחייבת ציות לשוטר אינה מיועדת לעניינים שמחוץ לכללי הדרך והתנועה בה או לבטיחותה. כך למשל אפשר להכניס לגדר התקנה האמורה אותות הנוגדים תמרורים או הוראה כללית שמסדירה את התנועה בדרך, אך אין התקנה יכולה לחול על הוראות שאין מטרתן הכוונת תנועה והסדרתה.
במקרה אחר נהג הנאשם, נהג מונית במקצועו, בצומת ויצמן-ירמיהו בירושלים. בצומת שלושה נתיבים לנסיעה ישר ושני נתיבים לנסיעה שמאלה. הנאשם הוריד נוסעים בצד ימין וביקש להשתלב בנתיב הפונה שמאלה. שוטר אשר עמד בצומת סמוך לפנייה שמאלה לצורך אכיפת העבירה, הבחין בנאשם כשהוא פונה או עומד לפנות שמאלה, שרק, וסימן לו להמשיך בנסיעה ישר. הנאשם לא עשה כן. הוא נעמד סמוך לאי התנועה המפריד בין הכיוון שממנו הגיע לבין הנתיבים בכיוון הנגדי. השוטר שינה הוראתו והורה לנאשם להשלים הפנייה שמאלה ולעצור בצד. הנאשם עשה כן וקיבל שני דוחו”ת: האחד, דו”ח ברירת קנס בגין נסיעה בניגוד לכיוון החץ המסורטט על הנתיב, והשני הזמנה לדין בגין עבירה של אי ציות לשוטר.
הנאשם הורשע בבית המשפט לתעבורה אך זוכה בערעור. לדברי בית המשפט התקנה קובעת, כי עובר דרך חייב לציית להוראות שנותן שוטר במדים, וכי הפירוש שיש לחובת הציות להוראות שוטר נוגעת רק להוראות שוטר שנועדו להסדיר תנועה תקינה ובלתי מסוכנת בדרכים.
משרד עורכי דין תעבורה שי גלעד ממוקם ברמת גן, ברח’ ז’בוטינסקי 33, מגדל התאומים 1, המצוי באחד מצירי התנועה הראשיים במדינת ישראל ונגיש מכל מקום בארץ. המשרד מטפל בתיקי תעבורה כולל עברות תעבורה על מהירות מופרזת, נהיגה בשיכרות, תאונות דרכים, פסילת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שלילה על נקודות וכל תיקי תעבורה הדורשים עורך-דין מתמחה בבתי משפט לתעבורה, בתל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע, נתניה, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ. צור קשר עוד היום לקבלת מידע ויעוץ מקצועי 03-7169977