שאלות ותשובות בנושא המכון הרפואי

הגדרת פרופיל 21 של צה"ל נוגעת למידת התאמתו של פלוני לשירות בצבא. פרופיל 21 משמעו ליקוי גופני או נפשי שאינו מאפשר שירות תקין (יודגש כי בניגוד לדעה הרווחת לא מדובר רק בליקויים נפשיים). כאשר מדובר בפטור רפואי הוא ניתן על ידי ועדה רפואית של צה"ל הקובעת בהתאם לתוצאות הבדיקות הרפואיות אם האדם כשיר מבחינה רפואית לשרת ואילו כאשר מדובר בפטור נפשי, הפטור ניתן על ידי קצין בריאות הנפש, אשר מעריך את כשירותו הנפשית לשירות.

במקרים רבים, לאחר שחרורו של פלוני מהשירות הצבאי, מועבר מידע אודותיו למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, וזה מזמנו לבדיקות על מנת לקבוע האם יכול להמשיך ולהחזיק ברישיון נהיגה עקב מצבו.

כאשר מדובר בבעיות רפואיות פיזיות, נשלח הנבדק לבדיקה הבוחנת מגבלות אלה ואילו כאשר מדובר בבעיות נפשיות, נשלח הנבדק לבחינה אישיותיות – פסיכולוגית, אשר בסופה יכול להיקבע כי הנהג אינו מתאים אישיותית לנהיגה בטוחה.

הואיל ומונח זה (אי התאמה אישיותית לנהיגה) הינו מונח כללי ורחב, אשר בגינו נפסלים נהגים רבים מהחזקת רישיונם, היינו מונח זה נתון לפרשנות (רפואית ומשפטית) והואיל ואין המדובר במדע מדויק, הרי שבמקרים רבים בהם הוחלט על פסילת רישיונו של פלוני על רקע פרופיל 21, החלטה זו ניתנת לשינוי ולביטול.

הסוכרת היא מחלה כרונית שמקורה הוא בפגם מטבולי ובמסגרתו הלבלב לא מצליח לייצר את הורמון האינסולין באופן מספק (האינסולין הוא זה שמווסת את רמת הסוכר בדם). אי ויסות ראוי לכמות הסוכר בדם מסכן את בריאותו של החולה, ולעיתים עד להזדקקות לתוספות אינסולין חיצוניות והתאמות תזונתיות מהותיות.

על פי חוזר המנכ"ל של משרד הבריאות מס' 35/09 משנת 2009 הרי שקמה חובת דיווח בנוגע לנהגים אשר מצבם הבריאותי עלול לסכן את המשתמשים בדרך ו/או את הנהגים עצמם. ישנן מחלות אשר על פי הנוהל, מחויב הרופא להודיע עליהם באופן מיידי, כגון אפילפסיה, שימוש בסמים ואלכוהול, מחלות לב חמורות, סוכרת, בעיות ראיה ועוד. לפיכך, הרי שסביר שהרופא המטפל העביר מידע אודות מחלתך למכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

יש לדעת, כי העובדה שפלוני חולה במחלה כלשהי כגון סוכרת, אשר עלולה לסכן אותו ואת סביבתו בנהיגה, אין משמעה כי יש לפסול את רישיונו אוטומטית וכי הדבר הינו תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. במקרים של חולי סכרת, הסכנה המרחפת מעל אנשים אשר חולים במחלה, בראיית המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, הינה מצב של חוסר איזון תרופתי בטיפול במחלה. ככל שניתן להוכיח כי המחלה מטופלת היטב וכי נשמר איזון בטיפול בסוכרת, הרי שניתן להפוך את ההחלטה אודות פסילת הרישיון.

אפילפסיה (או בשמה העברי כיפיון), אשר מוכרת יותר כמחלת הנפילה, הינה ליקוי נוירולוגי כרוני שכיח המאופיין על ידי התקפים חולפים של פעילות נוירו-כירורגית במוח ואשר עלולה לגרום לפרכוסים קצרים ולתסמינים נוספים. מדובר במחלה מורכבת ביותר, עם קשת רחבה של תסמינים, בחומרות שונות.

על פי חוזר המנכ"ל של משרד הבריאות מס' 35/09 משנת 2009 הרי שקמה חובת דיווח בנוגע לנהגים אשר מצבם הבריאותי עלול לסכן את המשתמשים בדרך ו/או את הנהגים עצמם. ישנן מחלות אשר על פי הנוהל, מחויב הרופא להודיע עליהם באופן מיידי, כגון אפילפסיה. לפיכך, סבירות גבוהה שהרופא המטפל העביר מידע אודות מחלתך למכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

הסכנה הנשקפת, בעיניו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, היא ברורה ביותר ונועדה להגן על החולה עצמו ועל ציבור הנהגים מפני התקף אפילפטי בזמן נהיגה, אשר עלול לגרום לתאונה.

עם זאת, הואיל ומדובר במחלה עם קשת רחבה מאוד של תסמינים, מהקל לחמור, הרי שההחלטה על פסילת רישיונו של פלוני צריכה להתקבל בהתאם לנסיבותיו האישיות.

יש לזכור כי הטיפול העיקרי באפילפסיה הוא בתרופות אנטי-אפילפטיות (לרוב למשך שנים ארוכות). הבחירה בין התרופות האנטי אפילפטיות והיעילות שלהן שונה בהתאם לסוג האפילפסיה.

נהגים אשר סובלים ממחלה זו, קיבלו את רישיונם חזרה לאחר שהוכח בוודאות כי מחלתם אינה חמורה (על ספקטרום החומרה) וכי התרופות מצליחות למנוע התקפים חוזרים.

ישנם מקרים רבים בהם עסקינן בנהגים נורמטיביים, אשר מקפידים ומכבדים את כללי הנהיגה. ולפתע בשל מידע מסוים שהועבר בעניינם למרב"ד הוחלט, כמעט בהיחבא ובלא פיקוח, כי מעתה הינם מסוכנים לנהיגה (מבחינה אישיותית) וכעת נאלצים הם להתמודד עם מצב חדש ולהיאבק לצורך קבלת רישיונם חזרה.

חמור מכך, יש לזכור כי משרד הרישוי, בניגוד גמור לאמור בתקנות, לא מפעיל כל שיקול דעת ומאמץ את המלצת המכון הרפואי כלשונה. הנחת המוצא של משרד הרישוי הינה, יש להניח, כי הואיל ומומחה רפואי כבר קבע מה שקבע, אז מי שמם להתערב בקביעתו של מומחה.

כך בעצם, סטודנט תמים אשר נהיגתו למופת, שניגש בתמימותו לקבלת ייעוץ נפשי, עקב חרדת בחינות (לצורך הדוגמא), מוצא עצמו לתדהמתו בלא רישיון, מן הטעם של אי התאמה אישיותית. כאשר כל ההחלטות בעניינו נתקבלו מאחורי דלתות סגורות, כמעט בהיחבא ובלא כל פיקוח ושיקול דעת. כל שנותר לאותו בחור, הוא לפנות לועדת ערר ולעיתים אף לבית המשפט ולהילחם על רישיונו.

ושלא יובן לא נכון, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הינו גוף חשוב מאין כמוהו, הוא זה ששם לעצמו מטרה למנוע נהיגה מאלה המסוכנים לעלות על הכביש. אך התחום אינו מדע מדויק וככזה, נפגעים רבים, שלא לצורך.

ניתן לאחר בחינה מעמיקה של החומר הרפואי, להוכיח כי אין כל מניעה מהמשך החזקת רישיון בעניינם של אותם נהגים.

פעמים רבות, מועבר מידע רפואי למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, למשל במקרה של ניתוח מעקפים, אשר אין בו כדי לפגוע בזכותו של פלוני להחזיק ברישיון, אולם מידע אחר שמצוי בתיקו של הנבדק, למשל שימוש בסמים בעברו, גורמים לקבלת החלטה על פסילת רישיונו.

העובדה שאדם השתמש בסמים בעברו, אין משמעה כי אוטומטית מתקבלת החלטה על פסילת רישיונו. הדברים משתנים ממקרה למקרה, ותלויים גם בסוג הרישיון המבוקש, בפרק הזמן שפלוני אינו משתמש בסמים ומרכיבים נוספים.

יש לזכור כל העת כי התנגדות לפסילת הרישיון צריכה להיות מוגשת בתוך הזמן הקצוב בחוק (30 ימים לכל היותר). ערעור זה מוגש לוועדת ערר של משרד הבריאות הפועלת בבית החולים שיב"א תל השומר.

במסגרת הערר ולאחר בחינת החומר בכל אחד מהמקרים ניתן להוכיח כי השימוש בסמים הינו נחלת העבר וכי בהווה ישנה הפנמה של הפסול במעשה והפנמה של הקשר הבעייתי בין שימוש בסמים ונהיגה, ובכך לשכנע להחזיר את הרשיון , תחילה בתנאי פיקוח ומעקב תקופתיים ולאחר מכן באופן מוחלט.

התשובה לשאלה זו היא מורכבת, אך ככלל יופנו למכון האנשים הבאים (מטעם בית המשפט ו/או מטעם משרד הרישוי ו/או מטעם הרופא המטפל):

נהג אשר הינו בבחינת עבריין סדרתי של עבירות תנועה ו/או תאונות דרכים יופנה על ידי משרד הרישוי למכון לצורך בדיקות. ככלל, אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית יופנה למכון. במקרים רבים יופנה מטעם בית המשפט לענייני תעבורה, בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים, אשר ישנו חשש כי הסיבה לתאונה נעוצה במצבו הבריאותי או הנפשי של הנהג. ישנן עבירות תנועה מסוימות, אשר ביצוען יוביל להעברת מידע למכון מטעם משרד הרישוי, למשל מקרים של נהיגה תחת השפעת סמים או נהיגה בשכרות. ישנם מקרים שמועבר מידע מטעם הרופא המטפל – הכוונה לכל אותם מקרים בהם סבור הרופא המטפל כי הבעיה הרפואית הספציפית הופכת את אותו אדם לסיכון בנהיגתו.

כאשר הגיש פלוני בקשה לקבלת רישיון לרכב כבד (משאית) כאשר הגיש פלוני בקשה לקבלת רישיון לרכב ציבורי (אוטובוס, מונית) לעיתים יופנו למכון אנשים מבוגרים, אשר יש חשש כי לאור גילם, מהווים הם סכנה בנהיגתם

אנשים בעלי בעיות בריאותיות מסוימות, כגון סכרת, אפילפסיה, בעיות לבביות, בעיות ראיה וכל בעיה רפואית אשר יכולה לפגוע בכושרם לנהוג. אנשים בעלי בעיות נפשיות, הן חולים והן בעלי הפרעות אישיות העלולים לפגוע בכושרם לנהוג, כגון סכיזופרניה, הפרעת אישיות אנטיסוציאלית, מחפשי סיכונים ועוד.

המחוקק קבע בתקנות כי לכל אדם יש זכות מנהלית להביע עמדתו ולהתנגד להחלטת הרשות המנהלית וזאת בטרם הופכת היא לסופית, מדובר בזכות יסוד השמורה לכל אדם, בטרם מתקבלת החלטה סופית בעניינו, כאשר מדובר בהחלטה של רשות כנגדו.

עם זאת, למרות כוונת החשובה של המחוקק כי תינתן לאדם היכולת להביע עמדתו ולהתנגד להחלטה שהתקבלה בעניינו, הרי שבפועל, הליך השימוע המכונה 'טיעון טענות' אינו אלא בבחינת הליך פורמאלי, שבו לא באמת מקשיבים לטענותיו של פלוני וגם אם נידמה שנתקלים באוזן קשבת הרי שאין כל סמכות לפקידי משרד הרישוי השומעים את הטענות לשנות את ההחלטה. כך שבפועל ולמרבה הצער המלצת המכון מתקבלת באופן אוטומטי וטיעון הטענות הינו רק בבחינת לצאת לידי חובה.

יש לזכור כי ההחלטה על פסילת רישיונו של פלוני מצויה בידי משרד הרישוי, אולם המכון הרפואי הוא זה שבדק את אותו אדם ונתן המלצתו הרפואית, כך שפקידי משרד הרישוי הזוטרים, אשר הם אלה שנוכחים באותו מעמד שימוע, לעולם לא יקבלו החלטה המנוגדת להמלצת אותו רופא – אין להם סמכות לכך.

לאור זאת, ישנה חשיבות רבה להיעזר כבר בשלב זה, בעו"ד מומחה לתחום המכון הרפואי, אשר ייצג את אותו נהג גם בהליך טיעון הטענות ואשר יש ביכולתו להפנות את הטענות המועלות במסגרת אותו הליך טיעון טענות, לעבר הגורמים הבכירים במשרד הרישוי אשר מוסמכים לקבל החלטה, גם בניגוד להמלצת המכון וזאת בטרם הגעה לערר על החלטת הועדה.

נהיגה במצב רפואי בעייתי עלולה להיות מאוד מסוכנת. תפקיד המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לבחון את מידת הסיכון, ולהכריע בנוגע לרישיון הנהיגה. מדריך מקיף לנהגים קרא מאמר