הניקוד כשיטה בפסילת רשיון נהיגה
נוכח המלחמה הבלתי פוסקת, ולעיתים אף המתסכלת, בתאונות הדרכים, בעבריינות בכבישים ובמספר המסרב לרדת של אנשים המקפחים את חייהם בדרכים, בחרו המחוקק הראשי ומחוקק המשנה הקלה” של חיקוק חוקים ותקנות משנה מחמירות, שמא שימוש באלו, תחת השקעה בחינוך ותשתיות, יביא לתוצאות המקוות.
נוכח המלחמה הבלתי פוסקת, ולעיתים אף המתסכלת, בתאונות הדרכים, בעבריינות בכבישים ובמספר המסרב לרדת של אנשים המקפחים את חייהם בדרכים, בחרו המחוקק הראשי ומחוקק המשנה ב”דרך הקלה” של חיקוק חוקים ותקנות משנה מחמירות, שמא שימוש באלו, תחת השקעה בחינוך ותשתיות, יביא לתוצאות המקוות.
כך עוסקת הכנסת בשנים האחרונות בהחמרת העונשים בחוקי התעבורה, בקביעת ענשי מינימום והכבדת נטל הראייה על נאשמי תעבורה, כך העניק המחוקק הראשי סמכויות נבחרות לקציני משטרה לפסול רשיונות נהיגה טרם משפט, להוציא הודעות איסור שימוש על כלי רכב.
כך הוענקו סמכויות למנהלי משרדי הרישוי לפסול רשיון נהיגה לשנים ארוכות של נהגים הנחשבים בעיניהם כמסוכנים. כך הוענקה הסמכות לרשות הרישוי לפסול רשיונות או לסרב לתיתם לאור המלצת משרד הבריאות מטעמים של בריאות גופנית או נפשית או אף בשל אי בשלות או התאמה אישיותית לנהיגה.
בין יתר האמצעים, העניק מחוקק הראשי סמכות לשר התחבורה בהסכמת שר המשפטים, לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע וכן לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה. את חישוב הנקודות קבע מחוקק המשנה לתקופה של שנתיים שעלולה להיות מוארכת עד ארבע שנים. שיטה זו ידועה כ”שיטת הניקוד”.
למרות שנקב במונח “אמצעי תיקון”, קבע המחוקק הראשי את הפסילה מהחזיק ברשיון נהיגה כאמצעי תיקון מחמיר בין האמצעים האחרים. יובהר כי פסילת רשיון נהיגה הינו עונש מרשימת העונשים שהוענקו בידה של הרשות השופטת עת מצאה אדם אשם בעבירת תעבורה.
תקנה 195(א) לתקנות התעבורה מגדירה את סמכותה של ועדת הערר, כלהלן:
“ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך (להלן – בדיקה מחודשת) של מבקש רישיון הנהיגה או של בעל רישיון הנהיגה (להלן בתקנה זו – המבקש) או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב העניין”.
בית המשפט העליון בעניינו של עו”ד אלי זהר אף חזר והדגיש כי אמצעי התיקון נועדו בעיקרם להגן על המשתמשים בדרך וליתן בידי בעלי רשיון נהיגה החוטאים שוב ושוב בנהיגה בלתי זהירה, כלים שיאפשרו להם לתקן ולשפר את התנהלותם כנהגים. על כן נוקטות התקנות במונח “אמצעי תיקון” ולא במונחים המקובלים בדין הפלילי לגבי עונשים.
הוראת החוק המסמיכה אף קובעת מפורשות כי אמצעי התיקון יוטלו “בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה”. ללמדנו, כי אין מדובר בענישה שביסודה עקרונות של גמול על התנהגות הנהג בעבר אלא באמצעי חינוכי, הצופה פני מניעת סכנה לציבור ותיקון התנהגותו כנהג בעתיד.
אך למרות דברים ברורים אלה , עושה משרד התחבורה שימוש תכוף בפסילת הרשיון כאמצעי חינוכי כשאמצעי עונשי זה הינו נחלתו הבלעדית של בית המשפט. לרשות הרישוי סמכויות מנהליות של הענקת רשיון, ביטולו או התלייתו אך אין בידה סמכויות ענשיות ובהם סמכות לפסול רשיון.
ואולם, לא רק שהשימוש באמצעי תיקון זה הינו תכוף וחל כיום על אלפי נהגים בישראל, אלא שרשות הרישוי אף אימצה לעצמה פרשנות מרחיבה אשר הרחיבה את אפשרות הטלת הפסילה אף מעבר לתקופות שנקבעו בתקנות.
התוצאה הינה שכיום, מוצאים עצמם אלפי נהגים במצב בו הוטלה עליהם פסילה בת שלושה חודשים כשחידוש רשיונם מותנה בהצלחה במבחן עיוני, למרות שתקופת צבירת הנקודות שלהם חרגה מעבר לתקופת הצבירה המירבית הקבועה בתקנות התעבורה.
לאחרונה הגיע מחלוקת זו לפתחו של בית המשפט העליון בעניינו של עו”ד אלי זהר כשהשאלה שעמדה על הפרק הייתה באם ביצוע אמצעי תיקון גורם למחיקת הנקודות שנצברו עד למועד ביצוע אותו אמצעי תיקון או שמא יש לבחון אם ביצע הנהג עבירות בתוך תקופת הצבירה ולצרך נקודות בגין עבירות אילו, לנקודות בגינן כבר ביצע אמצעי תיקון.
למרות קביעה ערכית עליה עומד בית המשפט העליון ולפיה התכלית העומדת בבסיס חלק ז’ לתקנות התעבורה תומכת בעמדת רשות הרישוי לפיה יש לבחון את דרכיו של הנהג החוזר ועובר עבירות תנועה, לאורך כל תקופת הצבירה שנקבעה בתקנות (שנתיים או ארבע שנים), זאת על מנת לבדוק האם בתוך אותה תקופה די היה באמצעי התיקון הקל שהוטל עליו כדי להוביל לתיקון דרכיו או שמא אין די בו ויש להוסיף ולהטיל עליו אמצעי תיקון נוסף, בדרגת חומרה גבוהה יותר, אשר יש לקוות כי יוביל לתיקון המיוחל , הרי היישום בפועל של רשות הרישוי אינו בוחן כלל את השפעת אמצעי התיקון על הנהג אלא צובר בצורה סכמתית את מספר הנקודות ומטיל אמצעי תיקון אף במצטבר מבלי לבחון השפעתו של אמצעי כזה או אחר על נהיגתו של אותו נהג.
יתרה מכך: היה וחלפה תקופת הצבירה המוארכת (ארבע שנים) ואמצעי תיקון שהוטל על הנהג, לא בוצע על ידו מטעמים כלשהם ובהם הטעם כי ההודעה על הטלת אמצעי תיקון לא הגיעה לידיו, הרי תקופת הצבירה מוארכת מאליה על ידי רשות הרישוי ו”לוכדת” בתוכה עוד ועוד עבירות שבוצעו על ידי הנהג גם לאחר תום תקופת הצבירה המוארכת.
כך יוצא שעל נהגים מוטלים אמצעי תיקון של פסילה בשל כמות נקודות שנצברה מעל ארבע שנים ולכך אף פרשנותו המרחיבה של בית המשפט העליון בעניינו של עו”ד זהר אינה מגעת.
לאחרונה אישרה וועדת הכלכלה של הכנסת שורה של תיקונים שהוצעו על ידי שר התחבורה לתקנות התעבורה הנוגעות בשיטת הניקוד אך אפילו תיקונים אילו שרובם התקבלו כלשונם, אינם מסמיכים את רשות הרישוי להשתמש בניקוד כשיטה לפסול רשיונות נהיגה של נהגים ללא גבולות.
“שיטת הניקוד” ואפקטיביותה נבחנו לאחרונה במחקר שבוצע על ידי המחלקה להנדסת תעשייה וניהול בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון בהנחייתו של פרופסור דוד שנער, מי שהיה המדען הראשי ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. חשוב להדגיש כי מניתוח מסקנות מחקר זה שהוזמן על ידי משרד התחבורה, עולה כי אין למעשה השפעה של שיטה זו על אותם נהגים רצידיביסטים, להם כוונה השיטה, וכי אפקטיביותה מעלה ספק רב. יתרה מכך, ממסקנות המחקר עולה כי השיטה נועדה לשמש כגורם מרתיע לנהגים עבריינים ולא כגורם מחנך ומלמד, מטרה שלא לשמה היא נקבעה על ידי המחוקק הראשי.
הנה, למרות מסקנות המחקר, ולמרות שהמגמה להחמרה לא הביאה לתוצאות, ממשיכים קברניטי משרד התחבורה לסבור כי במשיכת קולמוס ובחיקוק חוקים ותקנות מחמירות, די כדי להפוך את כבישי ישראל לבטוחים יותר.
*הכותב הינו בקיא בדיני התעבורה ומשמש כיו”ר וועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין.
משרד עורך דין תעבורה שי גלעד ממוקם ברמת גן, ברח’ ז’בוטינסקי 33, מגדל התאומים 1, המצוי באחד מצירי התנועה הראשיים במדינת ישראל ונגיש מכל מקום בארץ. המשרד מטפל בתיקי תעבורה כולל עברות תעבורה על מהירות מופרזת, נהיגה בשיכרות, תאונות דרכים, פסילת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שלילה על נקודות וכל תיקי תעבורה הדורשים עורך-דין מתמחה בבתי משפט לתעבורה, בתל אביב, חיפה, באר שבע, נתניה, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ. צור קשר עוד היום לקבלת מידע ויעוץ מקצועי 03-7169977