נהיגה בזמן פסילה – חוקי תעבורה

נהיגה בזמן פסילה בתום לב – האם תביא לזיכוי?

סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע, כי מי שהודיעו לו שנפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתוקפה והוא נוהג בניגוד לצו הפסילה, דינו מאסר שלוש שנים או קנס, או שני העונשים כאחד. במילים אחרות: מי שנפסל רישיונו ודבר הפסילה נודע לו והוא נוהג ברכב בניגוד לצו הפסילה, דינו מאסר שלוש שנים וקנס.

החוק גם קובע כיצד ינהג אדם שהוטלה עליו פסילה כזאת. תקנות התעבורה קובעות, כי אם נפסל בעל רישיון נהיגה על ידי בית משפט מלהחזיק ברישיונו, ימציא בעל הרישיון את רישיון הנהיגה שלו לאותו בית המשפט שהורה על פסילתו מיד לאחר שנודע לו על הפסילה. אם שוכנע בית המשפט שהרישיון אינו בידי בעליו באותה שעה, ימציאו בעל הרישיון בתקופה שקבע בית המשפט, לאחר שניתנה ערבות להמצאת הרישיון ובתנאים שקבע בית המשפט. כמו כן נקבע, כי מזכיר בית המשפט שהומצא לו רישיון נהיגה שבעליו נפסל מלהחזיק בו, יודיע לרשות הרישוי פרטים על הפסילה או על עונש המאסר שהוטל, וכן יודיעה על מספר התיק של בית המשפט.

תקנות התעבורה אף קובעות באיזה אופן יופקד הרישיון ומה הן חובותיו של נהג שאין בידיו רישיון להפקיד. נקבע כי אם יודע בעל הרישיון על פסילת רישיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט, או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי העניין, עליו להמציא את רישיונו כאמור בחלק זה אף אם רישיונו אינו בר-תוקף אותה שעה. עוד נקבע, כי אם הוכח על פי תצהיר למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רישיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי העניין, כי רישיונו של בעל רישיון נהיגה שנפסל כאמור בחלק זה אבד ואין בידו כל עותק של הרישיון, יתחיל מרוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה. אם ימציא בעל הרישיון את הרישיון לרשות, וחלה עליו, בשל פסילה אחרת, חובה להמציאו פעם נוספת לרשות, ימציא לה אישור על ההמצאה הקודמת, שנתנה לו הרשות שלה המציא את הרישיון, ומרוץ תקופת הפסילה הנוספת לא יתחיל לפני שהמציא את האישור כאמור.

אם כך, פקודת התעבורה, תקנות התעבורה והפסיקה שניתנה לאורך השנים לא הותירו כל ספק: מי שיודע על פסילת רישיונו, עליו להמציאו למזכירות בית המשפט. יתרה מזו, פקודת התעבורה אף קובעת, כי פסילה שהטיל בית משפט מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת, וכי בחישוב תקופת הפסילה לא יבוא במניין פרק הזמן שחלף עד מסירת הרישיון לרשות.

מעשה שהיה

למרות האמור לעיל זיכה לאחרונה בית המשפט לתעבורה נהג אשר רישיונו נפסל על ידי בית המשפט לשלושה חודשים, והוא נתפס נוהג בתום פרק זמן זה שנמנה מיום מתן פסק הדין, בלי שהנאשם הפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט, כמתחייב בחוק.

להגנתו טען הנאשם, כי הקפיד לא לנהוג כל שלושת החודשים והחל לנהוג רק בתום פרק הזמן. עוד טען להגנתו, כי לא היה מודע לחובתו להפקיד את רישיונו כאמור לעיל. הנאשם טען להגנה של “טעות במצב הדברים” הקבועה בחוק העונשין והפוטרת נאשם מאחריות פלילית בנסיבות המפורטות באותו סעיף.

בית המשפט מצא את הנאשם תם לב, וקיבל את טענתו כי האמין שתקופת הפסילה הסתיימה בתום שלושה חודשים, וכי לא ידע שעליו להפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט כמתחייב בחוק. בית המשפט האמין לנאשם בהתבסס על טעויות טכניות בטופס גזר הדין, כמו גם על טעות במזכירות בית המשפט, וקבע כי יש בטעויות אלו כדי לחזק את כנות הטענה של הנאשם ותום לב.

בית המשפט לתעבורה, כאשר הוא מנתח את היסוד הנפשי בעבירה של “נהיגה בזמן פסילה”, קובע כי זוהי עבירה הדורשת מחשבה פלילית לשם התהוותה, ועל התביעה רובץ הנטל להוכיח קיומו של יסוד נפשי כזה אצל הנאשם לצורך הרשעתו. העבירה נהיגה בזמן הפסילה היא חריג בפקודת התעבורה, שכן רוב העבירות שנקבעו בפקודה ובתקנות על פיה הן מסוג של אחריות קפידה, אשר בהתקיים היסוד העובדתי הנדרש להתהוותן, קיימת חזקה משפטית בדבר קיום היסוד הנפשי של מחשבה פלילית או רשלנות, ואין עוד צורך להוכיחו. במילים אחרות: ברוב רובן של עבירות התעבורה לא צריך להוכיח כוונה פלילית לביצוען, ודי להוכיח כי הן בוצעו בפועל. לעומת זאת בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, על התביעה להוכיח לא רק שהעבירה בוצעה אלא שלמבצעה היתה כוונה לבצעה. סיווגה של עבירת נהיגה בזמן פסילה כעבירה של מחשבה פלילית, עולה מתוך לשון הנורמה המפורשת והברורה, אשר דורשת מודעות של ממש על אודות הפסיל.

בסופו של דבר קבע בית המשפט, כי הנאשם לא עבר עבירת “נהיגה בזמן פסילה”, שכן לא היה מודע לכך שהוא עדיין בפסילה. עם זאת לא פטר אותו בית המשפט מהפקדת הרישיון, ועל הנאשם הוטל להפקיד את רישיונו בבית המשפט ולא לנהוג שלושה חודשים. המדובר בפסק דין של בית משפט לתעבורה, שטרם עבר ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר.

משרד עורכי דין תעבורה שי גלעד ממוקם ברמת גן, ברח’ ז’בוטינסקי 33, מגדל התאומים 1, המצוי באחד מצירי התנועה הראשיים במדינת ישראל ונגיש מכל מקום בארץ. המשרד מטפל בתיקי תעבורה כולל עברות תעבורה על מהירות מופרזת, נהיגה בשיכרות, תאונות דרכים, פסילת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שלילה על נקודות וכל תיקי תעבורה הדורשים עורך-דין מתמחה בבתי משפט לתעבורה, בתל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע, נתניה, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ. צור קשר עוד היום לקבלת מידע ויעוץ מקצועי 03-7169977