חשד סביר לנהיגה בשכרות

לא סמים - חשד סביר לנהיגה בשכרות

על פי פקודת התעבורה, למי שנוהג שיכור יינתן עונש מינימלי של פסילת רישיון לשנתיים. ההגדרה "שיכור" המופיעה בפקודת התעבורה אינה מיוחדת למי שנהג כשבגופו נמצא אלכוהול, אלא מיוחסת גם למי שבגופן מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן. סם מסוכן הוא אחד מתוך רשימה ארוכה של חומרים המצויים בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש).

לעומת סף מזערי של כמות אלכוהול שמותר שתמצא בגופו של נהג בזמן נהיגה, קבע המחוקק סף "סובלנות אפס" בנהיגה כשסם מצוי בגופו של נהג. נהג ייחשב שיכור אם בגופו נמצאה כמות כלשהי של סם ואף תוצרי חילוף החומרים של הסם. פירושו של דבר, כי אם נטל נהג סם מסוכן ונהג לאחר שהשפעת החומר הפעיל בסם כבר הסתיימה, אך בגופו נותרו תוצרי הלוואי של הסם אשר למעשה אין בהם כדי להשפיע לכאורה על תפקודו של הנהג, הרי גם אז יראה בו החוק שיכור.
מאחר שישנם חומרים אשר מותירים בגוף תוצרי לוואי אף לפרקי זמן ממושכים של מספר שבועות, הרי שמי שנטל סם עלול להיחשב שיכור גם מספר שבועות לאחר שהשתמש בו. כדי לאמת קיומו של סם או תוצרי חילוף הסם בגופו של נהג, על שוטר שעוצר אותו ליטול דגימת דם או דגימת שתן מהנבדק ולהעבירה לבדיקה מעבדתית.

על פי פקודת התעבורה, שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצויים בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.

כאמור, סמכות נטילת הדגימה קמה לשוטר כשנהג מעורב בתאונת דרכים, אך כשמדובר בעצירת רכב לביקורת שגרתית, או כשנעצר רכב בגין חשד לביצוע עבירת תעבורה, אין סמכות לשוטר לדרוש מהנהג ליתן דגימת דם או שתן, אלא אם לשוטר ישנו חשד סביר כי הנהג שיכור.

פסיקות של בתי המשפט

בית המשפט העליון קבע, כי מבחן החשד הסביר הוא בעיקרו מבחן אובייקטיבי שבו נדרש בית המשפט להעריך את סבירות שיקול דעתו של השוטר שערך את החיפוש לשם הכרעה בשאלת חוקיות החיפוש. עם זאת, התנאים שבהם יתקיים חשד סביר המצדיק עריכת חיפוש ללא צו שיפוטי, אינם ניתנים מטבע הדברים להגדרה ממצה וחד-משמעית. יישומו של מבחן זה מבוסס על נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה, על המידע שהיה בידי השוטר בעת עריכת החיפוש, ואף על ניסיונו ושיקול דעתו המקצועיים של השוטר שערך את החיפוש. בפסיקותיהם התלבטו בתי המשפט רבות מהו אותו "חשד סביר" המקים סמכות לשוטר ליטול דגימה מהנהג החשוד. כך למשל זיכה בית המשפט נהג שנעצר על ידי שוטר על בסיס הודעת קצין מודיעין שהועברה אליו, לפיו הנהג נוהג בהשפעת סם. נקבע כי לא די שיעיד השוטר כי הועברה אליו הודעה ממקור מודיעיני לעצור את החשוד. חשד שאינו סביר אצל שוטר המקור, אינו יכול להיות "מולבן" על ידי שוטר השטח, רק מהטעם שקיבל את הדברים משוטר המקור.

כדי לבחון את סבירות החשד, על המדינה להציג במסגרת ההליך המשפטי את מקור החשד, דהיינו, את המידע המודיעיני, או פרפרזה ממנו, הכוללת התייחסות לאמינות המקור. באופן זה יוכל בית המשפט להתרשם אם מדובר במידע שהיה עליו להקים חשד סביר אצל איש המודיעין, אם לאו.

במקרה אחר אישר בית המשפט כי היה קיים חשד סביר להשפעת סם על נהג כשהשוטר הבחין כי עיניו של הנהג אדומות ומבריקות, והתנהגות הנהג ותשובותיו לשאלות השוטר בדבר שימוש בסם, היה בהן כדי ללמד על חשד סביר המצדיק את דרישת השוטר לביצוע בדיקת שתן לגילוי סם.

במקרה אחר עורר נייר מקופל המוכתם בכתמים חומים חשד סביר, שדי היה בו כדי להצדיק את הדרישה לדגימת שתן. אולם עלתה השאלה כיצד הבחינו השוטרים בהימצאות הנייר המקופל. האם היה הדבר כתוצאה מחיפוש שערכו ברכבו של הנאשם? ואם התשובה לכך חיובית, אזי נשאלת השאלה אם היה בכלל בסמכותם לערוך את החיפוש שבעקבותיו נמצא הנייר.

בית המשפט הגיע למסקנה, כי לא היה כל יסוד סביר לחשד, ולא היה לשוטרים יסוד להצדיק את החיפוש שערכו ברכבו של הנאשם. משלא נמצא הצדק לחיפוש ברכב, הרי הראיה שהושגה (הנייר המקופל) נפסלה. נקבע כי דין הראיה להיפסל. מאחר שלא היה כל סימן בנהיגתו או בהתנהגותו של הנהג להיותו נתון להשפעת סם, הרי שבהיעדר הראיה לא היה כל בסיס לחשד סביר ולדרישה מהנאשם ליתן דגימת שתן. הנהג זוכה.
הדעות בין שופטים לגבי הימצאותו של נהג ב"מתחם הסמים" הידוע חלוקות. במקרה מסוים נערך חיפוש ברכבו של חשוד שנמצא יוצא ממתחם סמים. לחשוד היה עבר פלילי, והשעה הייתה שעת לילה מאוחרת. בית המשפט קבע, כי כל אחד מהגורמים האלו, ואף הצטרפותם יחד, אינו מקים חשד סביר שדי בו כדי לערוך חיפוש ברכבו של הנהג.

החשד הסביר

סימנים חיצוניים כמו עיניים אדומות, התנהגות חריגה כמו התקפי צחוק או בכי היסטריים, הימצאות כלי עישון או אביזרי עישון, הימצאות חומר החשוד כסם או אופי נהיגתו של הנהג, כל אחד מאלה עשוי לעורר את החשד הסביר, המהווה בסיס חוקי לדרישת השוטר לנטילת דגימת שתן או דם.

משרד עורך דין תעבורה שי גלעד

משרד עורך דין תעבורה שי גלעד ממוקם ברמת גן, ברח' ז'בוטינסקי 33 , מגדל התאומים 1, המצוי באחד מצירי התנועה הראשיים במדינת ישראל ונגיש מכל מקום בארץ. המשרד מטפל בתיקי תעבורה כולל עברות תעבורה על מהירות מופרזת, נהיגה בשיכרות, תאונות דרכים, פסילת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שלילה על נקודות וכל תיקי תעבורה הדורשים עורך-דין מתמחה בבתי משפט לתעבורה, בתל אביב, חיפה, באר שבע, נתניה, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ. צור קשר עוד היום לקבלת מידע ויעוץ מקצועי 03-7169977