חובת ההנמקה של רשות הרישוי והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים
נהג ערער ערעור מינהלי על החלטת רשות הרישוי בה אימצה את המלצת ועדת הערר הרפואית לפיה יש לקבל בחלקו את עררו של המערער ולהחזיר לו את רישיון הנהיגה מסוג C לנהיגת רכב משא מעל 12 טון, מזה, ולדחות למעשה את בקשתו להשיב לו את יתר דרגות הרישיון שנשללו ממנו, מזה.
המערער טען כי החלטת המשיבה הינה שרירותית וללא כל ביסוס לתמיכה בה. לטענתו, ההחלטה עומדת בסתירה לחומר הראיות, לתיעוד הרפואי, להמלצות הרפואיות ולתוצאות הבדיקות הפסיכו דיאגנוסטיות, אותן עבר לפי דרישת ועדת הערר עצמה, והיא פוגעת בזכות יסוד שלו לעבוד ולהתפרנס.
בימ”ש לעניינים מנהליים קיבל את הערעור בעיקרו בקובעו כי העניין יוחזר לדיון מחדש בפני ועדת הערר ולמתן החלטה חדשה ומנומקת כהלכה:
מהוראות פקודת התעבורה ותקנותיה עולה, כי הסמכות לפסול רישיון נהיגה של אדם או שלא לחדשו מטעמי כושר נהיגה לקוי, היא של רשות הרישוי לבדה. הרופא המוסמך במרב”ד (מכון הרפואי לבטיחות בדרכים) או ועדות הערר הרפואיות הינם גופים מקצועיים בעלי מומחיות לבחינת כשירותם האישיותית והרפואית של הנוהגים בדרכים, והחלטותיהם הן בגדר המלצה לרשות הרישוי המוסמכת לקבל החלטה בעניין.
החלטת המרב”ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים) או ועדת הערר צריכה לכלול את תוצאות הבדיקות ואת הנימוקים להחלטה, ויש למוסרה לבעל הרישיון ע”פ בקשתו. על החלטת רשות הרישוי ניתן להגיש ערעור לביהמ”ש לעניינים מינהליים בשאלה משפטית בלבד. לא יוגש ערעור אלא לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית בערר על החלטת הרופא המוסמך, ולעניין זה יימנה הזמן להגשת הערעור מיום שהודיעו לבעל הרישיון את ההחלטה של ועדת הערר.
על החלטת רשות הרישוי, ככל רשות מינהלית, חלים כל כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה החובה לנמק החלטותיה. חובתה הסטטוטורית של רשות לנמק החלטותיה מקורה בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות). בנוסף מצווה רשות הרישוי לנמק החלטתה אף מכוח הוראה מפורשת וספציפית שנקבעה בס’ 51 לפקודת התעבורה.
מקום בו סומכת רשות הרישוי את החלטת הפסילה על המלצה מנומקת של ועדת ערר רפואית, אין לומר כי החלטת הרשות לוקה בחוסר הנמקה, ובלבד שהמלצת הוועדה נומקה כדבעי (ולהיפך). חוק ההנמקות ופקודת התעבורה אינם אומרים דבר באשר לשאלה עד כמה צריכים הנימוקים להיות מפורטים, והדבר תלוי בנסיבות העניין. העיקר שההנמקה תבהיר את הטעמים העיקריים להחלטה.
מקום בו סומכת רשות הרישוי את החלטת הפסילה על המלצה מנומקת של ועדת ערר רפואית, אין לומר כי החלטת הרשות לוקה בחוסר הנמקה, ובלבד שהמלצת הוועדה נומקה כדבעי (ולהיפך). חוק ההנמקות ופקודת התעבורה אינם אומרים דבר באשר לשאלה עד כמה צריכים הנימוקים להיות מפורטים, והדבר תלוי בנסיבות העניין. העיקר שההנמקה תבהיר את הטעמים העיקריים להחלטה.
משהחלטות המרב”ד, ועדת הערר ורשות הרישוי בעקבותיהן לא נומקו כנדרש ובאופן המאפשר ביקורת שיפוטית עליהן, צודק המערער בטענתו כי נפל בהן פגם המצדיק את התערבות ביהמ”ש. אחת התכליות העומדת בבסיס חובת ההנמקה קשורה בטעמי ביקורת. פשיטא, שהחלטה שאינה מנומקת אינה מאפשרת ביקורת: לא ע”י מקבל ההחלטה בדיעבד, לא ע”י הממונה עליו ולא ע”י ביהמ”ש. על כן, על הרשות חלה חובה לפרט את הנסיבות ולבאר את הנימוקים שהביאו להחלטתה. למעשה חובת ההנמקה אינה אלא שם כולל לשתי חובות משנה : האחת, החובה לנמק את ההחלטה המינהלית. השנייה, למסור נימוקים אלה לידי האזרח. שהרי באין גילוי הנימוקים אין לעותר במה להיאחז.
משרד עורך דין תעבורה שי גלעד ממוקם ברמת גן, ברח’ ז’בוטינסקי 33, מגדל התאומים 1, המצוי באחד מצירי התנועה הראשיים במדינת ישראל ונגיש מכל מקום בארץ. המשרד מטפל בתיקי תעבורה כולל עברות תעבורה על מהירות מופרזת, נהיגה בשיכרות, תאונות דרכים, פסילת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שלילה על נקודות וכל תיקי תעבורה הדורשים עורך-דין מתמחה בבתי משפט לתעבורה, בתל אביב, חיפה, באר שבע, נתניה, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ. צור קשר עוד היום לקבלת מידע ויעוץ מקצועי 03-7169977
לשאלות ותשובות נוספות אנא בקר בפורום המכון הרפואי לבטיחות בדרכים