הפקרה או אי דווח על תאונה
עבירות ההפקרה אחרי פגיעה או בלשון העם “תאונת פגע וברח” הינה למעשה העבירה שבצידה העונש החמור ביותר המצוי כיום לעבירות התעבורה. מי שעבר עבירה זו והורשע בה כשלמעורב נגרמה חבלה חמורה או שהמעורב נהרג באירוע התאונתי, צפוי לעונש מאסר של עד ארבע עשרה שנים.
אפילו עבירות ההמתה שהן גרימת מוות ברשלנות כשבצידה עונש מירבי של שלוש שנות מאסר ועבירת ההמתה בקלות דעת שבצידה עונש מירבי של שנים עשר שנות מאסר, פחותות בחומרתן מעבירת ההפקרה כשתוצאות התאונה חמורות.
פקודת התעבורה קובעת כי נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים. היינו- גם אם לא ידע בפועל שנפגע אדם בתאונה אך היה עליו לדעת, דינו יהיה מאסר של שלוש שנים. לעומתו נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם כשהוא יודע כי פגע באדם, כשהפגיעה הינה קלה בלבד ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים. ואילו בסיטואציה דומה כשהתוצאות חמורות או קטלניות- דינו מאסר ארבע עשרה שנים.
המחוקק הבהיר בפקודת התעבורה כי הזעקת עזרה פרושה כי הנהג הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.
לעומת ההוראה הנ”ל בפקודת התעבורה קיימת הוראה דומה בתקנות התעבורה הקובעת כי נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך הגשת עזרה לנפגע בתאונה , ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע , יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו , יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש, ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים ובמקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע ,יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את שמו ומענו, מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו – גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול ולא יזיז את הרכב המעורב בתאונה אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן, או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו.
בתיקון לתקנות משנת 2019 הוספה חובה על הנהג למסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג לפי דרישתם את תעודת הביטוח.
בצד עבירה על תקנה זו קבוע עונש מינימאלי של שלושה חודשי פסילת רישיון בלבד. יצויין כי תקנה זו נכללת בין העבירות שבפקודת התעבורה שהעונש המירבי בצידן הוא שנתיים מאסר.
מעשה שהיה
כנגד נהגת הוגש כתב אישום על כי פגעה עם רכבה ברוכב אופניים חשמליים והסתלקה מהמקום כשלרוכב נגרמו חבלות של ממש. הנהגת המשיכה בנסיעה, מבלי לעצור, ועצרה במרחק של כמה מאות מטרים. בשלב מאוחר יותר חזרה למקום ולאחר שנודע לה כי לרוכב כבר הוגשה עזרה , הסתלקה שוב מהמקום מבלי להשאיר את פרטיה.
פסיקת בית המשפט
הנאשמת העלתה טענה לפיה יש להאשימה בעבירה הפחות חמורה על פי תקנות התעבורה ולא בעבירה החמורה שבפקודת התעבורה , שם כזכור, העונש המירבי הוא של ארבע עשרה שנות מאסר.
בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי המקרה דנן מתיישב להפליא עם כל רכיביה של עבירת ההפקרה: לאחר שהנאשמת הייתה מעורבת בתאונה בה נפגע אדם, היא לא עצרה את הרכב בזירת התאונה, אלא במרחק. הנאשמת כלל לא ירדה מן הרכב, לא על מנת לסייע לקורבן העבירה, לא כדי לסייע לרשויות אכיפת החוק ולכוחות ההצלה במסירת פרטים רלוונטיים באשר לנסיבות התאונה, ולא כדי להשאיר את פרטיה למשטרה ולקורבן.
בית המשפט הפנה להלכתו של בית המשפט העליון שקבע שמקרה דומה לפיו הנהגת טענה כי העובדה שעזבה את מקום התאונה לאחר הגעת רכב ההצלה למקום, שוללת את האפשרות להרשיעה בעבירת ההפקרה. לשיטתה, משהגיע רכב ההצלה – לא ניתן עוד לקבוע כי היא היתה יכולה להגיש לנפגע עזרה נוספת בנסיבות המקרה, כפי שדורשת פקודת התעבורה, ועל כן לא מתקיימים יסודות עבירה זו בעניינה וכי יש להאשימה לפי תקנות התעבורה באי דווח על התאונה. בית המשפט העליון דוחה טענה זו וקובע כי עבירת ההפקרה משרתת מטרה מרכזית אחת, ולצידה מטרות-משנה . המטרה הראשונה – העבירה מבטיחה כי תינתן עזרה מידית לנפגע בתאונה, וזאת על-מנת לשמור על גופו ועל חייו של הנפגע ומטרת המשנה היא שהעבירה מכוונת למנוע מנהג מלהתחמק מאחריותו לתאונה . יש לפרש את עבירת ההפקרה ככזו המכוונת להציב רף התנהגות גבוה במערכת היחסים שבין אדם לחברו, וככזו אין להגביל את תחולתה במקרה שבו הנהג המעורב בתאונה ביקש להסתלק לאחר הגעת הגורמים הרפואיים למקום. יש לראות בחובה שמציבה עבירת ההפקרה כחובה מהותית – קרי, חובה שאיננה טכנית, ושלא ניתן להתחמק ממנה גם בנסיבות שבהן הסיוע הרפואי נראה מיותר, נוכח מצבו הקשה של הנפגע, ואף מקום בו הנפגע נפטר מפצעיו . גם במקרים בהם הנפגע נפטר, ומטבע הדברים לא נזקק לטיפול רפואי, יהיה נכון להרשיע את הנהג המעורב בתאונה בעבירת ההפקרה באם לא פעל באופן מדויק כהוראות פקודת התעבורה.
משרדנו הממוקם במגדל התאומים ברמת גן, מטפל בתיקי תעבורה כולל עברות תעבורה על מהירות מופרזת, נהיגה בשיכרות, תאונות דרכים, מרב”ד, שלילה על נקודות וכל תיקי תעבורה הדורשים עורך-דין מתמחה בבתי משפט לתעבורה ומרב”ד, בתל אביב, חיפה, באר שבע, נתניה, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ.
משרדנו יכול לעזור: 03-7169977