נהיגה בשכרות – משפט וענישה

משפט ענישה - נהיגה בשכרות

תיקון בחוק העונשין: הלימה בין סוג העבירה וחומרתה לעונש המוטל על העבריין תיקון שהוכנס לחוק העונשין לאחרונה אמור לחולל מהפיכה בהפעלת שיקול דעתו של בית המשפט לתעבורה בעת הטלת עונש על מי שהורשע בפלילים. עד כה התבססו השיקולים המנחים בקביעת הענשתו של עבריין על הרתעת היחיד והרבים מביצוע העבירה ועל גמול בעבור הנזק שנגרם כתוצאה מהמעשה העברייני. התיקון לחוק העונשין אמור לחולל שינוי מהפכני בהבניית שיקול הדעת השיפוטי ובאופן שבו ישקול בית המשפט את דרכי הענישה לעבריין.

העיקרון: הלימה

לשם כך עליו להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, ברמת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה בעבירות דומות ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, כגון תכנון קודם לביצוע העבירה, חלקו היחסי של הנאשם בביצועה, השפעה שהיתה לאחר על הנאשם, הנזק הצפוי להיגרם מביצוע העבירה, הנזק שנגרם בפועל מביצועה, הסיבות שבעטיין ביצע הנאשם את העבירה, יכולתו להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו ובהן גילו, יכולתו להימנע מהמעשה ורמת השליטה שלו על מעשהו, לרבות התגרות של נפגע העבירה, מצוקתו הנפשית של הנאשם בשל התעללות של הנפגע, הקירבה לסייג אחריות פלילית כאמור בחוק, אכזריות המעשה, רמת האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע או ניצולו והניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם או של יחסיו עם נפגע העבירה.

משקבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם, עליו לגזור בתוך מתחם העונש זה את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור לעיל. ואולם בית המשפט לתעבורה רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור. חריגה ממתחם העונש ההולם אפשרית אם מצא בית המשפט לתעבורה כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם. במקרה כזה הוא רשאי לקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן. בית משפט רשאי לשקול שיקולים נוספים בעת גזירת העונש, ובהם הגנה על שלום הציבור, הרתעתו האישית של הנאשם והרתעת הרבים.

התיקון לחוק קובע כי על בית המשפט להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם עת יגזור עליו עונש כספי.

היישום בעבירת תעבורה

עונש מינימום לעבירת נהיגה בשכרות הוא פסילת רישיון נהיגה לשנתיים, ואולם בשל נסיבותיו האישות של הנאשם, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש להשית עליו את עונש המינימום תוך הטלת חלקו על תנאי, בהתאם לסמכותו של בית המשפט. זאת לאחר ששמע את הצדדים וטיעוניהם, ולאחר ששקל את האינטרס הציבורי במניעת נהיגתם של נהגים שיכורים, עברו התעבורתי של הנאשם, כמות האלכוהול, הודאתו באשמה, המלצת שירות המבחן ואמצעי הענישה התחליפיים. לפיכך דן בית המשפט את הנאשם לפסילה של שנתיים, מתוכם ירוצו בפועל עשרה חודשים והיתרה תהיה על תנאי שלוש שנים. כמו כן הטיל בית המשפט על הנאשם 250 שעות לתועלת הציבור.

נראה כי התיקון לחוק העונשין בעניין ההבנייה השיפוטית, שנראה תחילה כתיקון שמטרתו החמרה, פותח פתח לרעיונות ולאלתורים רבים מצד הצדדים, התביעה וההגנה, ומצדו של בית המשפט לתעבורה.

טיזר

העיקרון המנחה הוא ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירה בנסיבות שבה נעשתה ואשמת הנאשם לבין סוג העונש המוטל עליו וחומרתו. לפי עיקרון זה, על בית המשפט לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם למעשה העבירה, ואחר כך לגזור את העונש המתאים.

מאמר: בעל עסק זוכה מנהיגה במהירות מופרזת – אף שהעובד שנהג ברכב לא אותר על הרכב קיבל דו״ח לאחר שרכבו נתפס במצלמת מהירות. הוא ביקש להישפט בטענה שעובד שלו קיבל את החזקה ברכב בתקופה הרלוונטית. בית המשפט קבע שגרסתו אמינה וזיכה אותו מחמת הספק - עו"ד שי גלעד

משרד עורכי דין תעבורה שי גלעד ממוקם ברמת גן, ברח' ז'בוטינסקי 33, מגדל התאומים 1, המצוי באחד מצירי התנועה הראשיים במדינת ישראל ונגיש מכל מקום בארץ. המשרד מטפל בתיקי תעבורה כולל עברות תעבורה על מהירות מופרזת, נהיגה בשיכרות, תאונות דרכים, פסילת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שלילה על נקודות וכל תיקי תעבורה הדורשים עורך-דין מתמחה בבתי משפט לתעבורה, בתל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע, נתניה, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ. צור קשר עוד היום לקבלת מידע ויעוץ מקצועי 03-7169977