עורך דין תעבורה – המכון הרפואי

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – פסילת מרב”ד

מיהו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ומהן תפקידיו ?

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (“המרב”ד”) הינו גוף במשרד הבריאות אשר מטרתו, בין היתר, היא להמליץ לרשות הרישוי על כשירות רפואית לנהיגה של אנשים, וזאת בהתאם לסוג הרכב המנועי והרישיון המבוקש.

למשל, פלוני המבקש רישיון לרכב ציבורי (מונית, אוטובוס) או לרכב משא, אדם אשר נשלל רישיונו ותמה התקופה, נהגים שהתקבל דיווח מבית המשפט בעניינם, נכים (ממשרד הביטחון, ביטוח לאומי), נהגים שהתקבל דיווח בעניינם מהמשטרה, מכורים לסמים או אלכוהול, מבקשים להוציא רישיון נהיגה עם בעיות בריאותיות (פיזיות או נפשיות) ועוד כל אלה עלולים למצוא עצמם מזומנים לבדיקה במרב”ד, לצורך בדיקת כשרותם הרפואית לשם קבלת הרישיון המבוקש.

בחלק מהמקרים, מבקשים אשר ביקשו לקבל רישיון, נפסלו בשל מה שהוגדר כאי התאמה אישיותית. הכוונה היא לאנשים שהבסיס שעומד מאחורי הסירוב לבקשתם, יכול להיות פרופיל נפשי בצבא, עבירות סמים וכן קווי הפרעות אישיותיות, אשר הובאו לידיעת המרב”ד (מונח זה כולל בתוכו קשת רחבה מאוד הנוגעת ליכולתו הנפשית והתפקודית של המבקש להחזיק ברישיון נהיגה).

בחלק מהמקרים, פלוני, אשר זומן לבדיקה במרב”ד, יזדקק להעביר כל מידע רפואי שיש לו, להיבדק במסגרות המרב”ד וכן במסגרות נוספות, כאשר המטרה הסופית הינה גיבוש המלצה סופית בדבר כשירותו

כאשר ההמלצה מוכנה היא מועברת לרשות הרישוי, אשר מחליטה, על סמך הנתונים שהועברו לה, האם לאשר את הרישיון המבוקש ואם לאו. והיא זו שמבשרת את ההחלטה למבקש.

במקרים בהם מחליטה הרשות שלא לאשר את הרישיון לאחר ששקלה את שיקוליה והסתמכה על המלצת המרב”ד, רשאי פלוני אשר נפגע מהחלטת הרשות, לערור בפני ועדת ערר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה ע”י רשות הרישוי, על פי תקנה 195 (א) לתקנות התעבורה.

ועדת הערר הינה בעצם גוף ביקורת אשר בסמכותה לשנות או לבטל את החלטות רשות הרישוי, הנשענות על המלצת המרב”ד.

המסגרת המשפטית

סעיף 51 לפקודת התעבורה מסמיך את רשות הרישוי לפסול אדם, בהחלטה מנומקת, מלהחזיק רישיון מטעמי כושר נהיגה לקוי:

“רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, לפסול אדם המחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת, או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרישיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי”.

סעיף 55א(א) לפקודה מסמיך את רשות הרישוי למנות רופאים, בהודעה שתפורסם ברשומות, הרשאים להעניק אישור רפואי לנהיגה. מכח הסמכה זו הוקם המרב”ד אשר תפקידו, בין היתר, לסייע לרשות הרישוי לאתר נהגים בעלי פרופיל אישיותי או מצב רפואי המעידים על אי התאמה לנהיגה בטוחה.

סעיף 55א(ב) לפקודה קובע את זכותו של נפגע מהחלטות המרב”ד להגיש ערר לועדת ערר רפואית, במותב של שלושה רופאים:

“מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי לערור, תוך זמן שייקבע בתקנות, לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים מתוך רשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות”.

תקנה 195(א) לתקנות התעבורה מגדירה את סמכותה של ועדת הערר, כלהלן:

“ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך (להלן – בדיקה מחודשת) של מבקש רישיון הנהיגה או של בעל רישיון הנהיגה (להלן בתקנה זו – המבקש) או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב העניין”.

תקנה 195ג(א) לתקנות קובעת:

“רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי העניין, ימסרו למבקש רישיון נהיגה או לבעל רישיון נהיגה שבדקוהו, לפי בקשתו, את תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה לו, ממצאיה ונימוקים (להלן – הממצאים)”.

לסיכום המסגרת המשפטית, הסמכות על פי הדין לפסול רישיון נהיגה של אדם או שלא לחדשו מטעמי כושר נהיגה לקוי, היא של רשות הרישוי לבדה.

הרופא המוסמך במרב”ד או ועדות הערר הינם גופים מקצועיים בעלי מומחיות לבחינת כשירותם האישיותית והרפואית של הנוהגים בדרכים, והחלטותיהם בדבר מבנה אישיותו של הנהג או מצב תפקודו הינן בגדר המלצה לרשות הרישוי המוסמכת לקבל החלטה בענין.

כמו כן, בהתאם לתקנה 195ג(א), החלטת מרב”ד או ועדת הערר צריכה לכלול את תוצאות הבדיקות ואת הנימוקים להחלטה, ויש למוסרה לבעל הרישיון על פי בקשתו.

ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף 51, שניתנה מטעמים של כשירות רפואית לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית כאמור בסעיף 55א(ב), תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים; ערעור כאמור יהיה בשאלה משפטית בלבד.

סעיף 55א(ד) לפקודה מוסיף וקובע כי:

“לא יוגש ערעור לפי סעיף 55 על החלטת רשות הרישוי לפי סעיף 51 שניתנה מטעמים של כשירות רפואית אלא לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית בערר על החלטת הרופא המוסמך, ולענין זה יימנה הזמן להגשת הערעור מיום שהודיעו לבעל הרשיון את ההחלטה של ועדת הערר הרפואית”.

יודגש כי סעיף 51 לפקודת התעבורה קובע כי על הרשות לנמק את החלטתה במידה והחליטה לפסול רשיון מטעמי בריאות או לסרב לתיתו. נימוק משרד הרישוי בסירובו מבוסס תמיד על המלצת המכון הרפואי אם כי המכון הרפואי אינו מעביר נימוקי המלצתו לרשות הרישוי וממילא זו אינה מנמקת את סירובה.

זאת ועוד : סעיף 55 א (ד) לפקודת התעבורה קובע כי הזמן להגשת ערעור מנהלי על החלטת וועדת הערר הדוחה עררו של אדם ימנה “מיום שהודיעו לבעל הרשיון את ההחלטה של ועדת הערר הרפואית ” הודעה על החלטת וועדת הערר בדר”כ לא נשלחת למבקש הרשיון ועליו לבקר לעיתים תכופות במשרד הרישוי לצורך קבלת התשובה ואף אם מודיעים לו עת קיבל את ההחלטה , הרי ההודעה אינה מנומקת ועליו לפנות על פי הוראות תקנה 195 ג(א) לוועדת הערר כדי לקבל את נימוקיה.

לשאלות ותשובות נוספות אנא בקר בפורום המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

משרד עורך דין תעבורה שי גלעד מטפל בתיקי תעבורה כולל עברות תעבורה על מהירות מופרזת, נהיגה בשיכרות, תאונות דרכים, פסילת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שלילה על נקודות וכל תיקי תעבורה הדורשים עורך-דין מתמחה בבתי משפט לתעבורה, בתל אביב, חיפה, באר שבע, נתניה, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ.

משרד עורך דין תעבורה שי גלעד ממוקם ברמת גן, ברח’ ז’בוטינסקי 33 , מגדל התאומים 1, המצוי באחד מצירי התנועה הראשיים במדינת ישראל ונגיש מכל מקום בארץ. צור קשר עוד היום לקבלת מידע ויעוץ מקצועי 03-7169977