סמכות שוטר וקצין משטרה להשבית רכב
כחלק מניסיונות המחוקק להילחם בעבריינות הכביש, תוקנה פקודת התעבורה וניתנה סמכות לשוטר ולקצין משטרה להשבית לתקופות קצובות רכב שבוצעה באמצעותו עבירה. בין השאר על פי הוראות פקודת התעבורה, לאחר שקילתו של רכב מסחרי ולאחר שמצא השוטר כי הוביל אדם מטען ברכב כאשר משקלם הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולה על המשקל הכולל המותר לפי רישיון הרכב, רשאי השוטר למסור לנהג הודעה על איסור השימוש ברכב לתקופה של 30 ימים. אם היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המנויות ברשימה המצורפת לפקודת התעבורה, רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב. אם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים.
עבירות שבגינן אפשר להשבית את הרכב הן הסעת נוסעים בשכר מעל למותר, נהיגה ברכב מקצועי מעבר לשעות העבודה המותרות, נהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת איסור שימוש, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה מתאים, נהיגת נהג חדש ברכב ללא מלווה, נהיגה בשכרות או בהשפעת משקאות משכרים או סמים, עקיפה מסוכנת ועוד.
קצין המשטרה מחויב לקיים הליך של שימוע בפני הנהג לפני שיחליט להשבית את הרכב. אלא שברבים מן המקרים נותן הקצין את הודעת איסור השימוש כדבר שבשגרה, ללא כל נימוק ופירוט, ובידי הנהג והבעלים של הרכב הרשות לפנות לבית המשפט ולבקש לבטל את הודעת ההשבתה.
מעשה שהיה
לאחרונה הובא בפני בית המשפט לתעבורה מקרה שנטען בו נגד נהג חדש, שטרם מלאו לו עשרים ואחת שנים, כי נהג ללא מלווה כהגדרתו בחוק. לפיכך החליט קצין משטרה להשבית את הרכב שהיה שייך לאביו של הנהג למשך שלושים ימים. הקצין נימק את השבת הרכב כ”עבירה חמורה, עבירה מסוכנת”. השימוע התקיים בפני הנהג בלי למסור הודעה לאביו, שהוא כאמור בעל הרכב. בית המשפט לתעבורה ביקר את ההחלטה, החליט לבטלה, והורה להחזיר את הרכב לבעליו.
הודעת איסור שימוש ברכב
ראשית, ציין בית המשפט, לא נמסרה הודעה לבעל הרכב על הליך השימוע לעניין השבתת הרכב. על פי התקנות, יש למסור לבעלים של הרכב העתק מהודעת איסור השימוש ברכב, אשר ניתנה לנהג שאינו בעל הרכב. המחוקק קבע, כי כאשר נמסרת הודעת איסור שימוש לנהג שאיננו הבעלים, תישלח ההודעה לעניין איסור השימוש לידיו של הבעלים, ובאין למוצאו, תימסר במקום מגוריו או במקום עסקו של הבעלים או לבן משפחתו.
שנית, בית המשפט התייחס לנימוק להשבתת הרכב שרשם הקצין, וקבע כי קצין המשטרה היה צריך לנמק את החלטתו באופן מפורט יותר. כללי המשפט המנהלי מחייבים כי הליך שימוע ייעשה בהתאם לפרמטרים של סבירות, מידתיות והנמקה ראויה. קביעה של “חומרת עבירה” כבסיס להטלת הודעת איסור שימוש למשך 30 ימים איננה מהווה הנמקה מספקת.
בית המשפט הקיש מדיני מעצרים כשציין, כי חומרת עבירה איננה עילה למעצר, ולפיכך חומרה של עבירת תעבורה איננה עילה בלעדית להשבתת רכב. ברי כי כאשר בודד המחוקק מספר עבירות ומיקם אותן בתוספת לפקודת התעבורה, בעשותו זאת אִפשר להשבית את רכבו של עובר העבירות לתקופה שלא תעלה על 30 ימים. מכאן שהעבירות האלו חמורות במידה מספקת כדי להצדיק השבתת הרכב לתקופה זו. על כן ההנמקה העומדת בבסיס החלטתו של קצין המשטרה איננה מספקת, שכן לפיה מדובר בעבירה חמורה, ואולם הדבר ברור שכן ממילא היא מנויה בתוספת המתאימה, ולולא חומרתה, ולולא קביעת המחוקק כי בצידה אפשר להטיל סנקציה של השבתת רכב למשך 30 ימים, הרי שלא היה מתאפשר לקיים שימוע בגינה.
שלשית, בית המשפט מצא כי הקצין לא הפעיל שיקול דעת בקביעתו לגבי אורכה של תקופת ההשבתה, שכן הסמכות היא להשבית עד שלושים ימים. קצין המשטרה ובית המשפט מוסמכים ואף חייבים להפעיל את שיקול דעתם. ההחלטה לאיזה מניין ימים יש להשבית רכב איננה בינרית, והתוצאה יכולה להיות לא רק אפס ימים או 30 ימים. על קצין המשטרה ועל בית המשפט הבוחן את החלטת הקצין לבחון אפשרויות המשרעת בין ערכים אלו. הדבר הוא מיסודות כללי המשפט המנהלי, אשר בהתאם לו יש לבחון אפשרויות מידתיות יותר ופוגעניות פחות.
מהנימוקים האלו ובשל נימוקים נוספים החליט בית המשפט לבטל את הודעת איסור השימוש ולהורות על החזרת הרכב לבעליו.
משרד עורך דין תעבורה שי גלעד
משרד עורך דין תעבורה שי גלעד ממוקם ברמת גן, ברח’ ז’בוטינסקי 33 , מגדל התאומים 1,המצוי באחד מצירי התנועה הראשיים במדינת ישראל ונגיש מכל מקום בארץ. המשרד מטפל בתיקי תעבורה כולל עברות תעבורה על מהירות מופרזת, נהיגה בשיכרות, תאונות דרכים, פסילת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שלילה על נקודות וכל תיקי תעבורה הדורשים עורך-דין מתמחה בבתי משפט לתעבורה, בתל אביב, חיפה, באר שבע, נתניה, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ. צור קשר עוד היום לקבלת מידע ויעוץ מקצועי 03-7169977