נהיגה במהירות מופרזת ומצלמות מהירות

נהיגה במהירות מופרזת ומצלמות מהירות

כיצד ניתן להיחלץ מאשמת נהיגה במהירות מופרזת?

ניסיונות להטיל דופי במכשיר אכיפת המהירות לא צלחו עד כה ובתי המשפט קבעו באופן כללי כי המכשירים אמינים אך קבעו מגבלות שונות בעת האכיפה בה

עיקר המאמץ מתרכז בנסיון להוכיח כי מכשיר אכיפת המהירות לא היה מכויל טרם האכיפה, שהליך הבדיקה על ידי השוטר היה בניגוד לנהלים וקלוקל, שבעת המדידה נוצרו תנאים המשבשים את הליך הבדיקה או שהיה רכב נוסף שאת מהירותו קלט מכשיר האכיפה.

כדי להוכיח זאת יש לנהל חקירות מקיפות של השוטרים שהיו מעורבים בהפעלתו של המכשיר, בכיולו ותחזוקתו של מכשיר הבדיקה.

סיכויי ההצלחה לזיכוי עולים ככל שחקירתם של השוטרים נעשית על ידי סנגור המנוסה ובעל ידע בתחום זה.

משרדינו הוכיח לאורך 25 שנות ניסיון כי הידע המעמיק שצבר וניסיונו הרב הינו מפתח להצלחה בתיקי תעבורה ונהיגה במהירות מופרזת.

מעצרי-בית לנהגים שצולמו במהירות מופרזת אינם חוקיים

מהי המהירות המרבית המותרת?

המהירות המותרת לנהיגה משתנה בהתאם לסוג הדרך ובהתאם לתמרור ב-20 המוצב בה.

כל עוד לא מוצב תמרור המורה אחרת, מותרת מהירות מרבית לרוב סוגי הרכב של 50 קמ”ש בדרך עירונית, מהירות של 80 קמ”ש בדרך שאינה עירונית ,מהירות של 90 קמ”ש בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי ועד 110 קמ”ש בדרך מהירה.

לאוטובוסים ורכבים מסחריים נקבעו מהירויות מרביות פחותות במקרים מסוימים.

מהם מכשירי אכיפת המהירות המצויים בידי המשטרה?

בידי המשטרה מצויים עד כה מכשירים אנלוגיים לאכיפת עבירת המהירות : המכשיר הנפוץ ביותר הוא מד מהירות הלייזר (הממל”ז) – אותו אקדח לייזר המוחזק בידיו של השוטר המפעיל אותו, ועמו המולטי נובה – מצלמה המוצבת באופן קבוע על עמוד בצד הדרך, וכן “הדבורה”, מכשיר המותקן בדר”כ בניידת הנוהגת בעקבות הרכב הנבדק.

ואולם, אכיפת מהירות נכנסת להילוך גבוה עם הגברת השימוש במערכת מצלמות דיגיטליות בפרויקט המשטרה המכונה “פרויקט-א’3 ” ובו מוכנסות לשימוש מאות מצלמות מהירות ומצלמות רמזור ברחבי הארץ מתוצרת “גאטסומטר” ההולנדית. מצלמות אלו מחוברות באמצעות קווי טלפון או קווים אלחוטיים המעבירים מידית את המידע שנקלט על ידי המצלמה, מועבדות על ידי המשטרה והדוחות נשלחים תוך ימים מספר לביתו של הנהג.