אי התאמה אישיותית לנהיגה

אי התאמה אישיותית לנהיגה – פסילת מרב”ד

 

 אי התאמה אישיותית לנהיגה - פסילת מרבד

נהיגה ופסיכולוגיה – רקע

מחקרים רבים חושפים כי במרבית תאונות הדרכים, טעויות הנהגים נגרמות בחלקן המכריע בשל “גורם אנושי”. אותו גורם אנושי מכיל אספקטים קוגניטיביים, רגשיים ויכולות מוטוריות שונות. ממצאים רבים מצביעים כי ליקויים מסוימים עשויים להעיב ולפגום ביכולת הנהיגה, ועל אחת כמה וכמה נהיגה בטוחה. ניתן לזהות מספר פרמטרים המעידים על איכות הנהיגה –

1. יכולות מוטוריות/פסיכומוטוריות – מחקרים רבים הוכיחו כי ליכולות קשב וריכוז השפעה ניכרת על איכות הנהיגה – הן מבחינת היכולת לקלוט ולעבד את השדה הויזואלי בעת נהיגה, והן מבחינת יכולת חלוקת הקשב למטלות שונות (דוגמת נהיגה ברכב מסוג אוטובוס).

2. שיפוט וקבלת החלטות – פעולת הנהיגה, שהינה בגדר “אוטומטית” במקרים רבים, מכילה אינספור רגעים בהם נדרשת קבלת החלטות מהירה, ויכולת שיפוט תקינה. פגיעה ביכולות אלו משפיעה באופן ישיר על בטיחות הנהיגה ועשויה להוות גורם סיכון משמעותי.

3. משתנים “אישיותיים” – קיימים מאפיינים אישיותיים רבים שמשפיעים על איכות הנהיגה. בין היתר –

א. יכולת האדם לוויסות רגשי ולריסון עצמי עשויה להשליך באופן ישיר על תפקודו בנהיגה.
ב. מיקוד שליטה – האופן שבו אדם מייחס התנהגות למציאות; האם מאמין שהוא אחראי לתוצאות התנהגותו, או שמא סבור כי אירועים מסוימים מתרחשים שלא בשליטתו, כתוצאה מגורם חיצוני.
ג. רמת עוררות רגשית ואימפולסיביות – האם האדם נוטה להגיב ולהתנהג לפי “צו השעה” ובאופן אמוציונלי, או לחילופין מתנהל באופן שכלתני ומחושב.
ד. פסיכופתולוגיה והפרעות נפשיות – נמצא כי במקרים מסוימים, כמו הפרעות חרדה ודיכאון מחד והפרעות פסיכוטיות מאידך, תפקוד האדם בנהיגה נפגע באופן משמעותי.
ה. נטיות אישיותיות – מאפיינים אישיותיים שמשפיעים ומעצבים את ההתנהגות (פסיכופתיה, היעדר אמפתיה ודאגה לזולת, פראנויה, חרדה) עשויים להעיב על נהיגה בטוחה.

דוגמאות שונות לאבחנות שנעשות בקרב פסולי רישיון

א. אישיות לא בשלה – לעיתים, נהגים צעירים מחליטים לעסוק בנהיגה מקצועית ברכב ציבורי או ברכב משא כבד. להפתעתם הם נפסלים על רקע אישיותי, ולאו דווקא כי צברו עבירות תנועה רבות. בבירור יותר מעמיק מתברר שבעברם/נערותם היו מעורבים במעשים שבגינם נפתח להם תיק במשטרה, או הורשעו. בהמשך לאותו בירור, מסתבר שהתנהגותם בעבר איננה תוצאה של אישיות אנטי חברתית, אלא אישיות לא בשלה. אלה אנשים בעלי קווי אישיות ילדותיים שנדרש להם זמן רב יותר לקחת אחריות על התנהגותם, או שהם תלויים יתר על המדיה בדמויות הורים, או שהם מתקשים לעבור תהליכי נפרדות ועצמאות.

במצבים אלה, אבחון נכון יכול להוביל לקבלת עזרה פסיכולוגית קצרה ויעילה, שתאפשר את עליית המדרגה מנערות לבגרות. שכן, מדובר בדר”כ באנשים חיוביים, בעלי עמדות חיוביות, רצון לעבוד ולהשקיע, ונכונות רבה להשתלבות תקינה ונורמטיבית בחברה.

ב. אנשים שעברו משבר נפשי בעת שירותם בצה”ל או לאחריו. מדובר באנשים שהתגייסו לצה”ל והיו מוכנים לשאת את מלוא האחריות, אולם קשיי הסתגלות לצבא, לחוקיו ודרישותיו או אירועים טראומתיים במהלך השירות היו מן הגורמים למשבר נפשי. יכולים להיות משברים שהסתיימו בסיום מוקדם של השירות או משברים שכללו אשפוז פסיכיאטרי.

יחד עם זאת, אנשים אלה הראו רצון עז לחזור לחיים נורמטיביים, להתקבל כבריאים ולהשתחרר מסטיגמה אפשרית של ליקויים. רישיון הנהיגה שנפסל או שלא היה קודם הוא כרטיס הכניסה הלגיטימי לעולם האנשים הבריאים. הנהיגה מאפשרת יכולת ניידות, עצמאות ותחושות שליטה ואחריות אישית. כמו-כן, לנהיגה משמעויות נוספות של חופש ושחרור שחיוניות ביותר למי שעבר טראומה וחוויית אובדן ביטחון או הערכה עצמית. תופעה זו ניתנת להרחבה גם לגבי מי שעברו משבר נפשי של פרידה או אובדן (אבל) ואושפזו. גם עבורם החזרה לנהיגה חיונית ביותר ויש מקום לטפל ולשקם את בעלי המוטיבציה שביניהם על מנת לחזור ולנהוג.

רישיון נהיגה בישראל וועדה רפואית

רישיון נהיגה בישראל הינו מסמך חוקי המקנה לבעליו אישור לנהוג ברכב. כל נהג, בהגיעו לגיל 16, רשאי להוציא רישיון נהיגה לרכב דו גלגלי בנפח מנוע עד 125 סמ”ק, ובגיל 17 לרכב פרטי ולרכב משא עד 15 טון. קיימים מספר מקרים בהם נדרשת מעורבות של “וועדה רפואית” בכדי לקבוע האם הפרט כשיר לנהיגה –

א. בקשה לרישיון לרכב ציבורי (מונית/אוטובוס).

ב. בקשה לרישיון לרכב מקצועי (משא מעל 15 טון/סמיטריילר).

ג. בקשה להחזרת רישיון נהיגה עקב פסילה מסיבות מגוונות.

למכון עופר ולד”ר רוני עופר קשרי שיתוף פעולה עם משרד עו”ד שי גלעד בתחום ההתאמה לנהיגה ברכב פרטי, ציבורי/מקצועי. אנשים אשר רישיונם נשלל על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים והם פסולים מנהיגה על רקע אי התאמה אישיותית פונים מעת לעת לעו”ד לקבלת יעוץ ועזרה בתהליך קבלת הרישיון מחדש. אותם נהגים שנפסלו על רקע אישיותי יכולים לעתור ולהגיש בקשה חוזרת כעבור תקופת זמן מסוימת, ובמקרים מסוימים רשאים לערער על החלטות הועדה.

שיתוף הפעולה בין עו”ד לפסיכולוג קליני מאפשר, ראשית, קבלת עזרה פסיכולוגית ממוקדת – טיפול קצר מועד , שיעזור לאדם שנפסל להבין יותר לעומק את בעיותיו ולבחון עמו דרכי התמודדות שיאפשרו לו לחזור לחיים נורמטיביים בכלל ולנהיגה בפרט. בנוסף, המכון מתמחה בעריכת חוות דעת פסיכולוגית לפסולי הנהיגה על רקע אישיותי – חוות דעת שמטרתן להוות חומר עזר לוועדות הערר בקביעת כשירות רפואית ונפשית לנהיגה. חוות הדעת מסתמכות על הערכה אינטגרטיבית אישיותית, לרבות יכולות ההסתגלות, שליטה ובקרה בדחפים, מודעות עצמית ויכולת לתובנה, אחריות חברתית, ותכונות אישיות נוספות אשר תורמות לנהיגה בטוחה ואחראית ברכב פרטי או ציבורי.

משרדנו הממוקם במגדל התאומים ברמת גן, מטפל בתיקי תעבורה כולל עברות תעבורה על מהירות מופרזת, נהיגה בשיכרות, תאונות דרכים, פסילת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שלילה על נקודות וכל תיקי תעבורה הדורשים עורך-דין מתמחה בבתי משפט לתעבורה, בתל אביב, חיפה, באר שבע, נתניה, אשדוד, ובכל בתי המשפט בארץ.

מאמרים נוספים על שלילת רישיון על ידי משרד הבריאות במשפטי – פסילת רשיון – אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה.

משרדנו יכול לעזור: 03-7169977